בהצעת החוק הוכנסו מספר שינויים נוספים בכל הקשור לאופן יישום החוק ואכיפתו בהתאם ללקחים שנלמדו עקב ריבוי מקרי ההתעללות בבעלי חיים. בין יתר הנושאים, הוחלט כי באשר איסור נטישת בעל חיים, יוחל החוק לא רק כלפי בעלי בעל החיים, כי אם גם כלפי אדם המחזיק בו ואינו בעליו. בהצעת החוק אף נוספו חובות מוגברות של בעלי בעל החיים, כמו גם האדם המחזיק בו, באשר לסיפוק צרכי מחייתו ומניעת ההתעללות בו.
בנוסף, על פי הצעת החוק, נקבע כי רשויות החוק יקבלו את היכולת החוקית לתפוס בעל חיים שעומדים לבצע בו עבירה ולא רק אחרי שבוצעה, זאת במקרה וקיים חשד לביצוע העבירה. בית המשפט יקבל את היכולת להחליט שלא להחזיר את בעל החיים לבעליו, זאת במידה ונוכח כי הנסיבות, דוגמת התעללות, טיפול לא ראוי וכד', מהוות סיכון לחזרה על המעשה בבעל החיים.
הם הוסיפו כי "זהו צעד חשוב בדרך לצמצום מספר הכלבים חסרי הבית, הוא ימנע הולדת גורים לחיי סבל ויצמצם את המספר העצום של כלבים. עם זאת, מצער שהושמט מן החוק הסעיף המטיל על מנהלים אחריות לעבירות התעללות. ההתעללות בבעלי-חיים במשקים תעשייתיים ובמשחטות מתרחשת תחת עינם הפקוחה של מנהלים שבוחרים לאשר בשתיקה אלימות, כגון שימוש בשוקרים חשמליים נגד עגלים, המומתים בהסגרים עירוניים בגלל מחסור במקום. כל עוד ימשיכו להטיל את האחריות על הש"ג, הוראות החוק לא ימומשו. לכן אנו כצרכנים חייבים לדעת שגם במקומות שמתנהלים לפי החוק, הסבל עצום".