ארגון "לתת" ערך היום (שלישי) את כנס העוני השנתי שלו, שבמסגרתו הוצג דו"ח העוני האלטרנטיבי אשר חשף את ממדי העוני במדינת ישראל. במושב הפתיחה אמר יו"ר "לתת" ז'יל דרמון: "יותר מ-2.6 מיליון איש קוראים לנו ואומרים שאי אפשר להמשיך ככה. תמיד אמרנו שמה שיעזור במציאת פתרון לעוני הוא שילוב זרועות מהמגזרים הציבורי, העסקי והפרטי והיום זה יתחיל לקרות. הדרך עוד ארוכה אבל אנו ננהל את המאבק הזה עם כל הכלים שיש בחברה".

מדי שנה ופחות משבוע לאחר פרסום נתוני דוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, שעורר סערה ציבורית סביב הנתונים הקשים שהעלה, פרסם היום ארגון "לתת" את דוח העוני האלטרנטיבי, בכנס הארגון למאבק בעוני במכללה האקדמית תל אביב־יפו. הדוח מבוסס זו השנה השנייה על מדד רב־ממדי. לעומת מדד העוני הרשמי, התוחם את קו העוני כמחצית ההכנסה החציונית במשק ומתייחס רק להיבט ההכנסה, המדד הרב־ממדי אומד את מידת המחסור של אדם בחמישה תחומים: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה.
 
בעוד שדוח העוני הרשמי הצביע על 22% מהישראלים כעניים, הרי שמדד העוני הרב־ממדי מתייחס גם לכל האנשים שחיים על סף קו העוני במאבק קיומי מתמיד והוא מדבר על 31.9% מהאוכלוסייה, כלומר 2,624,000 ישראלים שחיים במצב זה, מתוכם כמיליון ילדים.

"בדרום תל אביב יהיו פאבלות"

מנכ"ל "לתת", ערן וינטרוב, האשים את אזלת היד של הממשלה בממדי העוני שנחשפו בשבוע האחרון ומסר: "כבר תשע שנים, חמש ממשלות ואינספור הבטחות והתחייבויות עברו ואין כל תזוזה. עד כה לא הצלחנו לטפל בעוני, גם בתקציב 2016 אין תכנית לטיפול. אם המדיניות הנוכחית תימשך, תהיה כאן הידרדרות חמורה, אנחנו יכולים להגיע למצב שבדרום תל אביב יהיו פאבלות".
מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, אורי יוגב, דיבר על כישלון הטיפול הממשלתי בבעיה: "במדינת ישראל, לא בטוח שאם יש משאבים מקצים אותם לאוכלוסיות החלשות ולטיפול באי שוויון". יוגב, ששימש בעבר גם מנהל אגף התקציבים באוצר, אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא שינוי סדרי עדיפויות בממשל. לדבריו, "צריך לטפל באי השוויון, כשלנו בנושא הזה. אין ויכוח על העובדות אלא מה עושים איתן, אין ויכוח גם על כך שאנחנו מאוד גבוהים במדד אי השוויון. אני חושב שיש הרבה מאוד דיבורים, אבל דבר ראשון זה להקצות משאבים. מאז 2011 יש שיפור אבל זה עניין של משאבים ולא בטוח שאם יש משאבים מקצים אותם לאוכלוסיות החלשות. אני מאמין שהקול שבא מבחוץ מאד משנה, ככל שהלחץ על הדרג הפוליטי יהיה גדול יותר כך התוצאות יתרבו". 

יו"ר אסם, דן פרופר, אמר: "אנחנו צריכים להתבייש בעוני. אני בעד להעלות את מס ההכנסה לאלו שמרוויחים הרבה, צריך לתת לאלו שצריכים". פרופר אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא תפקידו של המגזר העסקי בקידום פתרון לתופעת העוני המתרחבת בחברה הישראלית, והוסיף: "תופעת חוסר הסולידריות נכונה, מי שזוכר את ההרגשה המשפחתית שהיתה פעם יודע שחלחלה לכך תרבות של תאוות בצע שהגיעה מחו"ל. זה מוביל לעוד שחיתויות, כי אין דאגה למסכן, לחלש ולעני. במשך שנים לא היתה מנהיגות. רק הראו לנו שהדרך השגויה היא הדרך שבה יש ללכת. למגזר העסקי יכולה להיות תרומה אבל לא מכרעת. היום קראתי שיש 15 מיליארד שקלים עודף - מה היה אפשר לעשות עם 15 מיליארד שקלים לטובת העניים. אנחנו מפגרים ב- 23% אחרי מדינות ה- OECD. אם נשקיע בהגדלת הפריון בפריפריה, נוריד ברמה חדה את העוני".
ד"ר יוסי ורדי, יזם הייטק, אמר בכנס: "לכל החברה יש תפקיד בנושא הזה. ללא שותפות של כל הסקטורים שום דבר לא יקרה. צריך לזכור שמה שאיבדנו ב-50 השנה האחרונות זה את הסולידריות. הציוויליזציה גדלה בזכות המשפחה המורחבת ובעזרת השבט. בעקבות האורבניזציה הדבר הזה התפרק, האנשים החלשים נשארים ללא תמיכה. זה לא הגיוני לחשוב שהממשלה יכולה לסייע ל-2.6 מיליון איש, צריך יותר סולידריות. צריך ליצור מקומות תעסוקה עבור הערבים, עבור הבדואים, אם לא תהיה השקעה אז שום דבר לא יקרה. מבחינת הילדים המוכשרים, המגזר העסקי זיהה אותם אבל מה עם כל השאר, לא מגיע להם להתפרנס בכבוד?"
 

"אי אפשר להטיל את האחריות על אנשי העסקים במגזר הערבי"

עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד "באבקום סנטר", אמר בכנס: "50.6% מהמגזר הערבי מוגדרים כעניים, אנחנו רואים מעל 70% נשים ערביות שלא עובדות. איפה שיש אישה ערבייה שעובדת - האחוז יורד לממוצע של המדינה. מעבר לזה, אנחנו יודעים ש-57% מהמגזר הערבי עובדים בעבודות פיזיות כגון בנייה וחקלאות. הבעיה היא שמעל גיל 45 הם מתעייפים ואז יש ירידה בתעסוקה. במגזר הערבי יש מגמות של כניסה של צעירים באקדמיה אבל זה עדיין לא מספיק. אני מעסיק נשים ערביות וגם פתחנו מרכז של נשים חרדיות. לצערי, אין הרבה דוגמאות כאלה. אי אפשר להטיל את האחריות על אנשי העסקים במגזר הערבי, אם הממשלה לא תעודד מפעלים להגיע לפריפריה – מקום מושבו של המגזר הערבי אז לא יהיה שינוי".

שר האוצר משה כחלון שוחח על רפורמת הבנקים: "קיבלתי התחייבות חד משמעית מראש הממשלה לקדם את הרפורמה בבנקים. לא אהיה בממשלה בלי זה". עוד הוסיף שר האוצר: "צריך להגדיר יעד ממשלתי לצמצום העוני. ממשלות לא אוהבות להגדיר יעדים, יכול להיות מאוד שצריך לשנות את זה, אני לא איש של מספרים ולא כלכלן גדול, אני רוצה להיות ריאלי ולעמוד מאחורי היעד שלי".
 

"משלמים בלי להרגיש"

שר האוצר התייחס גם למתווה הגז אשר עומד בשיאה של סערה ציבורית: "לדעתי אפשר היה לקבל יותר ממתווה הגז, אם המתווה לא אמיתי הוא לא יחזיק מים, חשוב לזכור אבל שמתווה הגז בהבשלה מלאה יכניס מחזור של 5-6 מיליארד שקלים בשנה למדינה, ובמקביל משלם הציבור לבנקים 45 מיליארד שקלים בשנה. אלה סכומים אדירים שהציבור משלם. יש תחומים נוספים בהם משלמים בלי להרגיש והדבר פוגע בשכבות החלשות".
שר האוצר סיים את דבריו והתחייב כי בשנת 2016 נראה שינוי במצב העוני במדינת ישראל: "קידמנו את מחיר למשתכן, התחייבנו על 70 אלף יחידות דיור עד סוף השנה הבאה. בנושא הבנקאות יש הסכמה להכניס אשראי חוץ בנקאי והפרדה של כרטיסי האשראי מהבנקים ובנוסף יש את רפורמת הקורנפלקס שתייצר תחרות ותוביל להוזלה ביוקר המחיה. אני יכול לומר ולהתחייב שבשנת 2015 נראה שינוי, אנחנו מקדמים פעילות להיחלצות מהעוני, מעודדים אנשים לצאת לעבודה, אין לי ספק שנראה שינוי לטובה".