כל ילד שני בישראל חווה סוג כלשהו של פגיעה אלימה ממבוגר, כל ילד שלישי בישראל הוא עני וכל ילד שני נחשף לתכנים מיניים שליליים באינטרנט, כך עולה מדוח "ילדים בישראל 2015", שפרסמה הבוקר (חמישי) המועצה לשלום הילד.
נתונים נוספים שמופיעים בדוח: כל ילד שלישי בישראל סובל ממשקל עודף, לכל נער/ה שני/ה בישראל אין תעודת בגרות, כל ילד חמישי בישראל סובל מהתעללות או נפגע מינית, כל ילד שישי מוכר לשירותי הרווחה, כל ילד עשירי בישראל חי במשפחה חד הורית וכל צעיר רביעי וכל צעירה שנייה אינם מתגייסים לצה"ל.
לעומת זאת, יש גם נתונים חיוביים: ישנה מגמה בולטת לאורך השנים האחרונות בירידת עבריינות הנוער לסוגיה, בשימוש קטינים באלכוהול, בילדים נפגעי תאונת דרכים ועלייה בשיעורי הלמידה בבתי הספר ובאחוזי הזכאות לבגרות.
בשנת 2014 חיו בישראל מעל מיליון משפחות עם ילדים (1,117,988).לרוב המשפחות בישראל (82.6%) יש עד שלושה ילדים, ל-17.3% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. בשנת 2014 8.5% מכלל הילדים בישראל (234,134) חיו במשפחות בראשן הורה חד הורי.
בשנת 2014 נמסרו 121 ילדים לאימוץ בישראל, מתוכם 49 תינוקות בגיל 2-0. בין 2013 ל-2014 חלה ירידה של כמחצית במספר הילדים המיועדים לאימוץ מ-69 ל-35 ילדים. מנגד, חלה עלייה במספר הליכי הפונדקאות כשבשנת 2014 נולדו 76 ילדים בהליכי פונדקאות, זאת לעומת 72 ילדים בשנת 2013.
יותר ממחצית ממקרי האלימות כלפי ילדים התרחשו בשטח בית הספר, ברוב המקרים אין מדובר באלימות חד פעמית, ופחות ממחצית הילדים מגישים תלונה.
משנת 2006 מסתמן גידול במספר כתבי האישום המוגשים בגין עבירות מין כלפי קטינים. כרבע מבני הנוער נחשפו לפורנוגרפיה מאדם מוכר בדואר אלקטרוני או בנייד, מרביתם בנים. קרוב לרבע מבני הנוער נפגעו ברשת, מרביתם בנות על רקע הטרדה מינית. יותר משליש מהם אינם מדווחים לאיש.
בשנה החולפת (תשע"ה) הושמו בידי משרד הרווחה 6,774 ילדים בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות שונות. מדובר בירידה של כ-11% בהשוואה לשנת 2003. הוריהם של 58.3% מהחניכים שהושמו בפנימיות לילדים בסיכון היו גרושים או פרודים. מגמת ירידה קלה גם במספר הילדים שהושמו בפנימיות מכ חוק הנוער - 2,446 ילדים השנה לעומת 3,020 בשנה שעברה. מפילוח מצב הילדים בולט חלקם של הילדים ששהו בפנימיות לילדים בסיכון בשנת הלימודים תשע"ד שלפחות הורה אחד שלהם מובטל (47.8% מהם).
היישובים שבהם יותר מ-20% מהילדים חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה הם בעיקר יישובים בדואים בדרום. יישובים יהודיים שבולטים באחוז הגבוה יחסית של ילדים החיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה הם: עכו, צפת, נצרת עילית, דימונה, טבריה וקריית מלאכי.
בשנת 2014 קטן מספר התיקים שהוגשו לבתי משפט שלום לנוער בכ-20% לעומת שנים קודמות, בהן המגמה היתה הפוכה. כ-20% מהתיקים הם אזרחיים, 80% פליליים. נכון לחודש יוני השנה, 94% מתוך 1,601 הליכים אזרחיים שהתנהלו בבתי משפט שלום לנוער ובמחוזי הסתיימו בהכרזה על הקטין כנזקק.
במקביל, מספר המעצרים הפליליים של קטינים גדל בשנת 2014, כפי שגדל בשני העשורים האחרונים, והגיע ל-6,231. בשנת 2014 נפתחו 26,216 תיקים במשטרה לקטינים. מהם 71.2% היו תיקים פליליים. בישובים דתיים, חרדיים, ערבים (בחלקם) ופריפריאליים נפתחים הרבה יותר תיקים פליליים. רובם נפתחו בגין עבירות סדר ציבורי, רכוש וגוף אדם. אחוז הקטינים החשודים היהודים עם תיקים פליליים היה 46.6%, מתוכם 11.2% היו עולים. עניינם של 45.6% מהקטינים הערבים נידון בבית דין צבאי, ואילו יותר משלושה רבעים מן הקטינים היהודים נדונו בבית משפט לנוער.
בנובמבר 2015 הייתה עלייה דרמטית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות במצבת הקטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים ששהו במתקני השב”ס. בין ינואר לנובמבר 2015 הוחזקו במתקני השב"ס 1,115 אסירים קטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים. 62.7% היו אסירים ביטחוניים.
רק מיעוט מהילדים בעלי המוגבלות זכאים לקבלת קצבה. מאז 1995 ועד ל-2014 גדל בכמעט פי שלושה שיעורם לאלף של ילדים המקבלים קצבת ילד נכה, מ-5.3 לכל אלף ילדים בשנת 1995, ל-15.6 לכל אלף ילדים ב-2014. עם זאת, למרות הגידול במספרם, רק 18.1% מבין הילדים בעלי המוגבלות החמורה בישראל מקבלים קצבת ילד נכה.
מחצית מבני הנוער הצהירו כי הם גולשים ברשת לצורך קשר עם חברים. רוב בני הנוער מחוברים לרשת הפייסבוק, בנים יותר מבנות. שני שלישים מבני הנוער משתמשים באינסטגרם, וכשליש משתמש בסנאפצ'אט. בנות משתמשות בוואטסאפ ובאינסטרגם יותר מבנים.ב-2014 כ-90% מבני הנוער בגיל 18-13 השתמשו בוואטסאפ.
מהשוואה בינלאומית עולה כי מצבה של ישראל מבחינת עוני ילדים קשה מאד כשמבין 30 המדינות המפותחות היא ניצבת במקום השני מהסוף, אחרי טורקיה, עם 24.3% מהילדים החיים בעוני נכון לשנת 2014, זאת לעומת ממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 13.5%.בבדיקה השוואתית שנערכה ב-2012 בין 16 ממדינות ה-OECD, ישראל היתה במקום הראשון והלא מחמיא בבדיקת הסיכון לעוני ילדים: 38.6% מילדי ישראל נמצאים בסיכון של הידרדרות לעוני לעומת 19.7% בממוצע ה-OECD – יותר מבכל המדינות הבאות אחריה בנתון הזה – ספרד, יוון, איטליה, פורטוגל, צרפת ובריטניה.
עם זאת, במדד ההשקעה בתחומי פעילות למען רווחת הילדים בשקלול בריאות, חינוך, זכויות הילד ועוד ניצבת ישראל נכון לשנה הנוכחית, 2015, במקום ה-56 בעולם מתוך 165 מדינות שנבדקו.
מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר בהמשך לפרסום נתוני השנתון: "ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד וכשדורכים במקום נותרים מאחור. לא הורדנו את שיעור הילדים העניים, לא העלינו את שיעור הזכאים לבגרות, לא צמצמנו פערים בין ילדים, לא הפחתנו את המספר העצום של תאונות של ילדים, לא צמצמנו את ההתעללות בילדים אך גם לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים".
קדמן מתריע ומדגיש: "בחמש השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב- 11%, בעשרים השנה האחרונות גדל מספר הילדים ב- 53%. האם גדל מספר העובדים הסוציאלים, היועצים בבית הספר, רופאי הילדים, עובדי קידום נוער, אחיות בתי ספר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא לא באל"ף רבתי. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".
התרעות פיקוד העורף