כל ילד שני בישראל חווה סוג כלשהו של פגיעה אלימה ממבוגר, כל ילד שלישי בישראל הוא עני וכל ילד שני נחשף לתכנים מיניים שליליים באינטרנט, כך עולה מדוח "ילדים בישראל 2015", שפרסמה הבוקר (חמישי) המועצה לשלום הילד.
נתונים נוספים שמופיעים בדוח: כל ילד שלישי בישראל סובל ממשקל עודף, לכל נער/ה שני/ה בישראל אין תעודת בגרות, כל ילד חמישי בישראל סובל מהתעללות או נפגע מינית, כל ילד שישי מוכר לשירותי הרווחה, כל ילד עשירי בישראל חי במשפחה חד הורית וכל צעיר רביעי וכל צעירה שנייה אינם מתגייסים לצה"ל.
לעומת זאת, יש גם נתונים חיוביים: ישנה מגמה בולטת לאורך השנים האחרונות בירידת עבריינות הנוער לסוגיה, בשימוש קטינים באלכוהול, בילדים נפגעי תאונת דרכים ועלייה בשיעורי הלמידה בבתי הספר ובאחוזי הזכאות לבגרות.
מדינה של ילדים: בסוף שנת 2014 חיו בישראל 2,739,500 ילדים, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. ב-40 השנים האחרונות אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים ומספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה.
בשנת 2014 חיו בישראל מעל מיליון משפחות עם ילדים (1,117,988).לרוב המשפחות בישראל (82.6%) יש עד שלושה ילדים, ל-17.3% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. בשנת 2014 8.5% מכלל הילדים בישראל (234,134) חיו במשפחות בראשן הורה חד הורי.
בשנת 2014 נמסרו 121 ילדים לאימוץ בישראל, מתוכם 49 תינוקות בגיל 2-0. בין 2013 ל-2014 חלה ירידה של כמחצית במספר הילדים המיועדים לאימוץ מ-69 ל-35 ילדים. מנגד, חלה עלייה במספר הליכי הפונדקאות כשבשנת 2014 נולדו 76 ילדים בהליכי פונדקאות, זאת לעומת 72 ילדים בשנת 2013.
ילדים נפגעי עבירה: בין השנים 2014-1998, חלה עליה של כ-90% במספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים, כמעט פי שניים מהתיקים בשנת 2014 היו בגין עבירות מחוץ למשפחה. 65 ילדים נרצחו בתוך המשפחה בין השנים 2014-2003, מרביתם על ידי האב. מרבית התיקים נסגרים, אבל אחוז גבוה מהתיקים שאינם נסגרים, מסתיימים בהרשעה. הערים הבולטות באלימות נגד קטינים ב-2014 היו ירושלים, תל אביב, אשדוד, חיפה, באר שבע, ראשון לציון ואשקלון.
יותר ממחצית ממקרי האלימות כלפי ילדים התרחשו בשטח בית הספר, ברוב המקרים אין מדובר באלימות חד פעמית, ופחות ממחצית הילדים מגישים תלונה.
משנת 2006 מסתמן גידול במספר כתבי האישום המוגשים בגין עבירות מין כלפי קטינים. כרבע מבני הנוער נחשפו לפורנוגרפיה מאדם מוכר בדואר אלקטרוני או בנייד, מרביתם בנים. קרוב לרבע מבני הנוער נפגעו ברשת, מרביתם בנות על רקע הטרדה מינית. יותר משליש מהם אינם מדווחים לאיש.
ילדים במצבי סיכון ומצוקה
מוכרים לרווחה: 16.2% מכלל הילדים בישראל היו מוכרים בשנה החולפת (2015) לשירותים החברתיים ומספרם עומד על 443,548 ילדים, מדובר על עלייה של 52.7% מאז שנת 2001. מתוכם 365,981 ילדים הוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים בסיכון ישיר או משפחתי. בשנת 2015 היו בישראל 703 ילדים נטושים שקיבלו מביטוח לאומי גמלה להבטחת הכנסה.
סיבות הטיפול ברווחה: ב-2014 30,653 בני נוער במצוקה טופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה. 44.4% היו בנים ו-55.6% בנות. 70.0% יהודים. 14.1% מהם סבלו מאלימות במשפחה ו-9.4% חוו פגיעה מינית. בולט כי מספרן וחלקן של הבנות שטופלו בשל פגיעה מינית היה גדול בהרבה מזה של הבנים (55.6% לעומת 44.4 בהתאמה). מתוך כלל בני הנוער שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה, 0.9% היו השתייכו לקהילת הלהט"ב.
מצוקת ילדות ונערות: מתוך כלל הנערות והצעירות במצוקה שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה, 97.2% הופנו על רקע קשיים רגשיים וחברתיים, 49.3% על רקע קשיי תפקוד במסגרות, 27.9% על רקע התנהגות אלימה, 19.6% צרכו אלכוהול, 15.8% הופנו על רקע שוטטות, 9.5% השתמשו בסמים, 8.2% על רקע ניסיון אובדני, 7.5% על רקע עבריינות, 6.5% היו חסרי עורף משפחתי, 5.8% היו ללא קורת גג, 3.1% על רקע הפרעות אכילה, 1.6% על רקע עיסוק בזנות, 1.0% על רקע הימורים, 0.7% על רקע הריון ו-0.2% על רקע לידות.
התעללות: בשנת 2014 מספר הדיווחים לעובדים הסוציאליים בחשד להתעללות עמד על 39,940. מתוכם 27.2% היו בגין התעללות פיזית, 15.8% דיווחים היו בגין התעללות מינית, 17.4% דיווחים היו בגין התעללות רגשית ו- 39.5% דיווחים היו בגין הזנחה. מתוך הדיווחים לעובדים הסוציאליים: 58.8% היו על פגיעה בילדים בידי אחראי מתוך המשפחה, 15.8% היו על פגיעה בילדים בידי אחראי מחוץ למשפחה, 10.7% היו על פגיעה בין קטינים מחוץ למשפחה, 9.3% היו על פגיעה בילדים בידי אדם זר. 3,076 ילדים אותרו ב-2014 באמצעות בתי החולים, קופות החולים וטיפות החלב כמי שנפגעו מאלימות ותקיפה מינית. כאשר כשני שליש מהילדים נפגעו על ידי הורה.
בריחה מהבית: בשנת 2014 נעדרו מביתם 1,062 ילדים ובני נוער, 59.9% מהם היו בנות. מדובר בירידה מאז שנת 2002 אז מספר הנעדרים היה 1,869. בתוך כך, 11.7% מן הילדים הנעדרים בשנת 2014 היו ילדים עולים (124) שחלקם באוכלוסייה עומד רק על 2.2%. 56.5% מהילדים הנעדרים היו בגיל 15-17, 37.1% בגיל 12-14, 4.9% בגיל 6-11 ו-1.5% ילדים עד גיל חמש.
התאבדות: בשנת 2014 נרשמו בחדרי המיון 822 ילדים ובני נוער שהגיעו עקב ניסיון התאבדות, 78.1% מהם היו בנות. מספר ניסיונות ההתאבדות גדל עם הגיל בשני המינים. מבין ניסיונות ההתאבדות - 500 מקרים היו של ילדים בגיל 15-17, 293 מקרים בגיל 10-14 ו-29 מקרים מתחת לגיל 9. 11.4% מכלל ניסיונות ההתאבדות היו של ילדי עולים. זהו אחוז הגדול כמעט פי 5 מחלקם באוכלוסייה. בשנת 2013 שמו קץ לחייהם עשרה ילדים בישראל.
ילדים ללא עורף משפחתי
בשנה החולפת (תשע"ה) הושמו בידי משרד הרווחה 6,774 ילדים בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות שונות. מדובר בירידה של כ-11% בהשוואה לשנת 2003. הוריהם של 58.3% מהחניכים שהושמו בפנימיות לילדים בסיכון היו גרושים או פרודים. מגמת ירידה קלה גם במספר הילדים שהושמו בפנימיות מכ חוק הנוער - 2,446 ילדים השנה לעומת 3,020 בשנה שעברה. מפילוח מצב הילדים בולט חלקם של הילדים ששהו בפנימיות לילדים בסיכון בשנת הלימודים תשע"ד שלפחות הורה אחד שלהם מובטל (47.8% מהם).
ילדים וכלכלה
עוני: מספרם המעודכן של הילדים החיים בעוני בשנת 2014 היה (כולל מזרח ירושלים) 849,245. בשנת 2014 31.0% מהילדים בישראל, דהיינו כמעט כל ילד שלישי, חיו מתחת לקו העוני. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה. בשנת 2014 כחמישית (21.6%) מן הילדים היהודים וכשני שלישים (63.5%) מהילדים הלא יהודים חיו מתחת לקו העוני.
פריפריה מול מרכז: בולטים פערים גדולים בתחולת העוני בין המחוזות השונים. במחוזות ירושלים והצפון (57.0% ו-41.6%, בהתאמה) תחולת העוני כמעט כפולה מזו שבמחוזות תל אביב והמרכז (18.3% ו-17.8% בהתאמה).
יותר ילדים במקומות החלשים: ככל שדירוגו החברתי-כלכלי של אשכול יישובים נמוך יותר, כך גדול יותר אחוז הילדים באוכלוסיית האשכול. 40.1% מהילדים בישראל חיים באשכולות 4-5. ביישובי האשכולות 6-10 חיים 32.5% מהילדים בישראל, ובאשכולות 1-3, היישובים החלשים ביותר, רבע ויותר מהילדים.
היישובים שבהם יותר מ-20% מהילדים חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה הם בעיקר יישובים בדואים בדרום. יישובים יהודיים שבולטים באחוז הגבוה יחסית של ילדים החיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה הם: עכו, צפת, נצרת עילית, דימונה, טבריה וקריית מלאכי.
קטינים ופלילים
בשנת 2014 קטן מספר התיקים שהוגשו לבתי משפט שלום לנוער בכ-20% לעומת שנים קודמות, בהן המגמה היתה הפוכה. כ-20% מהתיקים הם אזרחיים, 80% פליליים. נכון לחודש יוני השנה, 94% מתוך 1,601 הליכים אזרחיים שהתנהלו בבתי משפט שלום לנוער ובמחוזי הסתיימו בהכרזה על הקטין כנזקק.
במקביל, מספר המעצרים הפליליים של קטינים גדל בשנת 2014, כפי שגדל בשני העשורים האחרונים, והגיע ל-6,231. בשנת 2014 נפתחו 26,216 תיקים במשטרה לקטינים. מהם 71.2% היו תיקים פליליים. בישובים דתיים, חרדיים, ערבים (בחלקם) ופריפריאליים נפתחים הרבה יותר תיקים פליליים. רובם נפתחו בגין עבירות סדר ציבורי, רכוש וגוף אדם. אחוז הקטינים החשודים היהודים עם תיקים פליליים היה 46.6%, מתוכם 11.2% היו עולים. עניינם של 45.6% מהקטינים הערבים נידון בבית דין צבאי, ואילו יותר משלושה רבעים מן הקטינים היהודים נדונו בבית משפט לנוער.
גל הטרור
בנובמבר 2015 הייתה עלייה דרמטית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות במצבת הקטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים ששהו במתקני השב”ס. בין ינואר לנובמבר 2015 הוחזקו במתקני השב"ס 1,115 אסירים קטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים. 62.7% היו אסירים ביטחוניים.
בריאות
בריאות הנפש: גידול במספר הילדים שנזקקו לאשפוז פסיכיאטרי: 1,159 ילדים עד גיל 17 התקבלו במהלך 2014 לאשפוז פסיכיאטרי (כולל אשפוז יום ואשפוז מלא). גידול בכ-190% מאז שנת 1993. בחמש עשרה השנים 1999-2014 מספר התיקים של ילדים שעניינם נדון בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ונוער הלך וגדל (מ-366 ב-1998 ל-933 ב-2014).
תמותת תינוקות: פי ארבעה יותר תינוקות מתים בלידה במגזר הבדואי בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל: ב-2014 שיעור תמותת התינוקות הבדואים בנגב היה 12.0 לאלף לידות, לעומת 6.6 באוכלוסייה המוסלמית בישראל ו- 3.3 בכלל אוכלוסיית ישראל. שיעור זה נמצא במגמת ירידה מאז תחילת העשור הקודם. עם זאת, הוא היה ועדיין השיעור הגבוה ביותר ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה.
ילדים עם מוגבלויות: בישראל כ-350 אלף ילדים הסובלים ממחלות כרוניות או נכויות ומהווים 12.8% מהילדים בישראל. 66% מהם (כ-232,857) הם בעלי נכויות או חולים במחלות כרוניות המשפיעות על תפקודם היומיומי. בשנת 2014 יותר ממחצית מתוך 232,857 הילדים עם מוגבלות חמורה בישראל היו בעלי ליקוי למידה או לקות התנהגותית.
רק מיעוט מהילדים בעלי המוגבלות זכאים לקבלת קצבה. מאז 1995 ועד ל-2014 גדל בכמעט פי שלושה שיעורם לאלף של ילדים המקבלים קצבת ילד נכה, מ-5.3 לכל אלף ילדים בשנת 1995, ל-15.6 לכל אלף ילדים ב-2014. עם זאת, למרות הגידול במספרם, רק 18.1% מבין הילדים בעלי המוגבלות החמורה בישראל מקבלים קצבת ילד נכה.
חינוך
ביטחון בבית הספר: 6.0%-7.0% מתלמידי כיתות ה'-יא' דיווחו כי לא חשו מוגנים בבית הספר. תלמידים ערבים דיווחו על כך פי שניים ויותר מתלמידים יהודים. 7-11% מתלמידי כיתות ה'-יא' דיווחו כי יש מקומות בבית הספר שהם פוחדים להסתובב בהם.
נשירה והרחקה: 87.2% מהתלמידים המורחקים לצמיתות עברו ללמוד במסגרות חינוכיות אחרות, 12.0% נשרו מהלימודים. ל-23.1% מהתלמידים שהורחקו לצמיתות היה גם תיק בגין מעורבות פלילית. שיעורם של כלל הנושרים ממערכת החינוך הוא 11.1 לאלף תלמידים.
ילדים ופנאי
מכורים לרשת: כמחצית מבני הנוער הצהירו כי הם בודקים מה חדש ברשת האינטרנט תוך 15 דקות מהרגע שהתעוררו בבוקר. כרבע עושים זאת תוך שעה מרגע שהתעוררו. כמחצית מבני הנוער גולשים ברשת או משתמשים ברשתות חברתיות במשך ארבע שעות ויותר ביום.
מחצית מבני הנוער הצהירו כי הם גולשים ברשת לצורך קשר עם חברים. רוב בני הנוער מחוברים לרשת הפייסבוק, בנים יותר מבנות. שני שלישים מבני הנוער משתמשים באינסטגרם, וכשליש משתמש בסנאפצ'אט. בנות משתמשות בוואטסאפ ובאינסטרגם יותר מבנים.ב-2014 כ-90% מבני הנוער בגיל 18-13 השתמשו בוואטסאפ.
טלפונים ניידים: עוד עולה מהשנתון כי ל-83% מהילדים בגיל 8-15 יש סמארטפון. מרבית הילדים מחזיקים בו כבר מגיל 9 בממוצע. כרבע מהילדים משתמשים בסמארטפון יותר מחמש שעות ביום. 65 % מהבנות ו-70.0% מהבנים משתמשים בנייד עד ארבע שעות ביום. כמחצית מהילדים ובני הנוער מדווחים כי הם מקבלים מדי יום יותר מ-100 הודעות בוואטסאפ.
הפער הטכנולוגי הבין דורי: בעוד שרק 16% מבני הנוער סברו ש-4-3 שעות גלישה ביום הם שימוש מוגזם, אחוז ההורים שסברו כך גדול כמעט פי שלושה. כמעט שליש מההורים דיווחו כי הם אינם מגבילים את בני הנוער בגלישה ברשת. בקרב בני הנוער תחושת היעדר גבולות בשימוש ברשת גבוהה אף יותר (כ-40%).
ספורט: ב-2014 כ-53 אלף מהילדים ובני הנוער היו ספורטאים פעילים (כ-84% מהם בנים). הענפים השכיחים ביותר הם כדורגל וכדורסל.
נהיגה: בשנת 2014, כ-80 אלף בני נוער הוציאו רישיון נהיגה. כ-90% מהם על רכב והיתר על אופנוע. ליותר ממחצית מבני הנוער שטרם מלאו להם 18 יש רישיון נהיגה ברכב.
אנחנו מול העולם
מהשוואה בינלאומית עולה כי מצבה של ישראל מבחינת עוני ילדים קשה מאד כשמבין 30 המדינות המפותחות היא ניצבת במקום השני מהסוף, אחרי טורקיה, עם 24.3% מהילדים החיים בעוני נכון לשנת 2014, זאת לעומת ממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 13.5%.בבדיקה השוואתית שנערכה ב-2012 בין 16 ממדינות ה-OECD, ישראל היתה במקום הראשון והלא מחמיא בבדיקת הסיכון לעוני ילדים: 38.6% מילדי ישראל נמצאים בסיכון של הידרדרות לעוני לעומת 19.7% בממוצע ה-OECD – יותר מבכל המדינות הבאות אחריה בנתון הזה – ספרד, יוון, איטליה, פורטוגל, צרפת ובריטניה.
עם זאת, במדד ההשקעה בתחומי פעילות למען רווחת הילדים בשקלול בריאות, חינוך, זכויות הילד ועוד ניצבת ישראל נכון לשנה הנוכחית, 2015, במקום ה-56 בעולם מתוך 165 מדינות שנבדקו.
מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר בהמשך לפרסום נתוני השנתון: "ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד וכשדורכים במקום נותרים מאחור. לא הורדנו את שיעור הילדים העניים, לא העלינו את שיעור הזכאים לבגרות, לא צמצמנו פערים בין ילדים, לא הפחתנו את המספר העצום של תאונות של ילדים, לא צמצמנו את ההתעללות בילדים אך גם לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים".
קדמן מתריע ומדגיש: "בחמש השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב- 11%, בעשרים השנה האחרונות גדל מספר הילדים ב- 53%. האם גדל מספר העובדים הסוציאלים, היועצים בבית הספר, רופאי הילדים, עובדי קידום נוער, אחיות בתי ספר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא לא באל"ף רבתי. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".