הסערה מתקרבת: כך תגנו על הקשישים

משרד הבריאות קורא לאוכלוסיות הקשישים ולהורים לתינוקות ולילדים צעירים, לנקוט במספר פעולות חשובות על מנת לצמצם את נזקי הקור בימי הקרובים בהם צפוי לנו גל קור.

חימום הבית בטמפרטורה קבועה של, שאינה פחותה מ-21 מעלות כאשר ההמלצה היא חימום ל-24 מעלות. מומלץ להיעזר במד חום למדידת טמפרטורת החדר.  לדאוג ללחות האוויר בחדר, כדי להימנע מאויר יבש ניתן להשתמש במכשיר אדים. לדאוג לאטימה נאותה של פתחי הבית (חלונות, דלתות וכו').

לבדוק את בטיחות התנורים בדירה – תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע. יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם. להקפיד על לבוש חם.

יש לשתות בכמות מספקת ( 10 -8 כוסות שתייה ליום) – גם ללא תחושת צמא. רצוי להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול. להקפיד על ארוחות קלות יחסית לעתים קרובות ( 5-6 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות, כיוון ששתייה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף. בעת השהות בבית - יש להקפיד על פעילות ותנועה, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.

ניתן לראות שהבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף -הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור. מדידת חום במדחום הביתי עלולה שלא לזהות את הבעיה –היות והוא מיועד למדוד עלית חום. אם יש חשד לירידת חום הגוף: יש להזעיק מיד עזרה רפואית.

קיים שילוב של גורמים גופניים (פיזיולוגיים) והתנהגותיים: קשישים חשים פחות את הקור בסביבתם. בזקנה - היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת קשישים במצב תזונתי ירוד - פגיעים יותר לקור. קשישים נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות - גם בחורף. הקשיש עלול לשהות בחוסר תנועה בבית, חוסר לבוש נאות בבית ובחוץ, יש נטייה לחמם פחות את הבית - כדי לחסוך בהוצאות החימום. במחלה זיהומית בגיל המבוגר – לעתים הסימן הראשון הוא  דווקא ירידת חום הגוף (להיפך מהתגובה באנשים צעירים יותר). הסיכון לירידת חום הגוף קיים גם בירידה קלה בלבד של טמפרטורת הסביבה. ככל שיש לקשיש יותר גורמי סיכון אישיים וסביבתיים – הסכנה הולכת וגדלה. על כן חשוב לנקוט בצעדי המניעה שפורטו.