טקטוניקת הלוחות היא תיאוריה גיאולוגית המסבירה את נדידת היבשות. הלוחות הענקיים שבקרום כדור הארץ היו בעבר יבשת אחת גדולה, אבל תנועתם האטית, שנמשכת אלפי שנים, שינתה את מבנה היבשות. מעל לפני השטח השינויים מהירים יותר, משמעותיים יותר ולפעמים מספיקה שנה אחת לשנות את התמונה מקצה לקצה. שנת 2015 הייתה כזאת בעיקר בשל הלחימה במזרח התיכון, שפירקה מדינות והניעה אלפי פליטים לאירופה.
המערכה המתנהלת כיום לעצירת "המדינה האסלאמית" אמורה לעמוד בראש סדר העדיפויות העולמי בשנה הבאה, כך טענו מחצית מהמשיבים לסקר, ו־58% מהם חוששים שאיום הג'יהאד האסלאמי יגבר בשנה הבאה. הפיגועים שהתרחשו באירופה והאזהרות מפני הפיגועים שבדרך - שהובילו בין היתר להכרזת מצב חירום בבריסל ולביטול משחק כדורגל בגרמניה - גרמו ל־58% מאזרחי ישראל לחשוש מיציאה לחופשה בחו"ל. ועדיין, רק 39% חושבים שעל ישראל לקחת חלק פעיל במערכה העולמית נגד דאעש.
כאמור, רבע מאזרחי ישראל חושבים שהבעיה העולמית הבוערת היא סוגיית הפליטים. אבל כמו במקרה של "המדינה האסלאמית", גם במקרה זה חושבים אזרחי המדינה כי זו אינה בעיה שלנו - 69% סבורים שישראל לא צריכה לקלוט בשטחה פליטים סורים.
את הבחירות לנשיאות בארה"ב, שייערכו בחודש נובמבר, ציינו רק 10% מהמשיבים כדבר החשוב ביותר על סדר היום העולמי, אולי מאחר שהמעצמה הגדולה משכה את ידה מטיפול בבעיות הכלל־עולמיות. באותו אופן, רק 2% בחרו בברק אובמה, הנשיא המכהן, כ"איש השנה" שלהם. כנראה בשל העובדה שהתנערותו מישראל הגיעה לשיא בשנה החולפת.
באופן כללי, אזרחי ישראל מודאגים מהמתרחש בתוך תחומי המדינה יותר מהמתרחש מחוץ לגבולותיה. 47% חושבים שהסכנה הגדולה הנשקפת לישראל נובעת מהבעיה הפלסטינית בגדה ובעזה (ו־68% לא מאמינים שהסדר עם הפלסטינים הוא בר השגה). 24% מציינים את דאעש כאיום קיומי ו־7% חושבים שדווקא הטרור היהודי הוא המסוכן ביותר. גישה זו נקטו המשיבים כשנשאלו "מה הבעיה הדחופה שניצבת כיום בפני ישראל?": 45% אמרו שזהו גל הטרור לעומת שליש מהמשיבים שטענו שהבעיה היא יוקר המחיה והפערים הכלכליים.
בשנה החולפת הצהיר שר האוצר משה כחלון כי הוא מעלה לראש סדר העדיפויות הלאומי את משבר הדיור. 22% מהציבור חושב שתחום זה יעבור מהפך משמעותי בשנה הבאה, אולם רק 8% חושבים שמחירי הדיור יירדו לעומת 60% שסבורים שהם ימשיכו לטפס.
ככלל, הציבור לא מרוצה מאופן התנהלותו של כחלון. הציון הממוצע שהוענק לו על תפקודו בשנה החולפת עמד על 5.3 (בסולם 1־10). מבין אנשי הציבור קיבל הרמטכ"ל גדי איזנקוט את הציון הגבוה ביותר - 6.6 ויצחק הרצוג את הציון הנמוך ביותר - 3.9.
נשיא המדינה ראובן ריבלין קיבל את הציון הממוצע 5.5, אולם מפילוח של המשיבים עולה כי אנשי מרכז־שמאל העניקו לנשיא את הציון 7 לעומת אנשי הימין שהעניקו לו 4.5. מנגד, אנשי הימין העניקו לשרת המשפטים איילת שקד את הציון 6.6, לעומת אנשי השמאל שהעניק לה 4.3. ראש הממשלה זכה לציון 6.1 במחנה הימין ול־4 עגול ממחנה השמאל. תמימות דעים בימין ובשמאל נראתה רק כלפי הביטחוניסטים כמשה יעלון, שזכה לציון 5.6 בהתפלגות דומה בין שתי המחנות.
פרשיות השוחד וההטרדות המיניות שצפו ועלו למכביר בשנה החולפת באות לידי ביטוי באמון הנמוך שמביע הציבור כלפי הפוליטיקאים המכהנים. 57% הבהירו שהאמון שלהם בחברי הכנסת נמוך, 33% אמרו שאמונם ברמה בינונית, ורק 8% נותנים בהם אמון רב. רמת האמון היא ככל הנראה הסיבה לכך ש־43% מהנשאלים אינם סבורים שהפוליטיקאים ישנו את מנהגם לנוכח הפרשיות האחרונות הנוגעות לטוהר המידות.
ונקודה אחרונה: 2015 הייתה שנת בחירות בישראל. כמחצית מהציבור לא סבור שנצעד לקלפיות גם ב־2016, ואנשי הימין בטוחים בכך יותר ממחנה המרכז־שמאל: 63% לעומת 48%, בהתאמה. כששאלנו "את מי היית רוצה לראות בתפקיד ראש הממשלה אם נתניהו יפרוש?" ענו 12% מהנשאלים "נפתלי בנט". הבאים בתור הם: יאיר לפיד (11%), גדעון סער ואביגדור ליברמן (10% כל אחד). ועדיין, את מרב הקולות קיבלה האופציה "אף אחד מהם". נראה שבדבר אחד לפחות תיראה שנת 2016 בדיוק כמו קודמתה.
התרעות פיקוד העורף