"נסענו לבית החולים, וחיכינו. מגיע אמבולנס, וזה לא הוא, ועוד אמבולנס, וזה לא הוא. הלב שלי אמר שזה לא יכול להיות, כי מי שמגיע זה הפצועים, שעוד מנסים להציל אותם בשטח, ואז מגיע אמבולנס אחרון ואני רואה שמורידים אותו מהאלונקה, הראש שלו היה שמוט, הרגל שלו הייתה שמוטה. הסתכלתי עליו ואמרתי 'זהו, הבן שלי מת'. התעלפתי, ולקחו אותי לתוך בית החולים, קראו לי נפגע חרדה. אני כל הזמן שואל מה עם הבן שלי, מה עם אלון. נתנו לי כדור, ערפלו אותי. ואז אמרו לי שהרופאים רוצים לדבר איתי. אמרתי שאני יודע מה הם רוצים להגיד לי, שוב פעם איבדתי את ההכרה, וזהו, הלך הילד".
"זה פאב חדש שנפתח לפני שלושה חודשים. אלון למד במכללת נתניה, הוא התארגן למבחנים האחרונים של הסמסטר האחרון, ואמר לי 'מיציתי את עצמי בנתניה, כולם מכירים אותי, אני עובר לתל אביב העיר הגדולה, אני בספטמבר אמור להתחיל את ההתמחות שלי אצל עורך הדין וייסגלס, אז אני כבר אמצא דירה באזור ועבודה באזור. הוא בחור מוכר, ילד אדיר, שכל העולם שמסביבו רואה אותו וישר צוחק, נקשר אליו הוא מוביל אותו".
"הוא כולו היה שמחת חיים אחת גדולה. פנו אליו שיעבוד בכל מיני מקומות, ועל המזל שלו הוא סגר לעבוד בפאב אחר, שיתחיל לנהל אותו. ובאו החבר'ה שפתחו את 'הסמטא', שכנעו אותו לעבור אליהם, וכך נחרץ גורלו. הוא עבד שם כשלושה חודשים. הוא התחיל לנהל להם את המקום. הבעלים היה אצלנו אתמול וסיפר שאלון לימד אותם לעבוד. הוא בנה את עצמו לאט לאט ולא הספיק להגיע ליעדים שלו".