מאז חיסולו של נשאת מלחם, המחבל שביצע את הפיגוע בדיזנגוף שבתל אביב ואותר ביום שישי האחרון בבית שהיה שייך בעבר למשפחתו בערערה לאחר שבוע של חיפושים, הרוחות בכפר סוערות. מול צעירי הכפר, המכונים "שבאב”, שמבקשים להקצין את האלימות ורואים במלחם גיבור, ניצבים זקני הכפר שמבקשים דווקא להנמיך את הלהבות. וישנם גם רבים מתושבי היישוב שגוזרים על עצמם שתיקה וחוששים לדבר, לחשוף, אולי אף להסתבך.
“יש אצלנו סוג של פאניקה”, טוען אחמד מלחם, חבר מועצת הכפרים ערה וערערה ששייך לחמולת מלחם. “בהתחלה קיווינו שיתפסו אותו חי ואז כולנו נדע מה היה, מי עזר או לא עזר. מי שלח אותו. אבל עכשיו הוא חוסל והמניעים ומי שעומד מאחוריו הלכו איתו לקבר. רק הוא יודע את הכל”.
אתה בטוח?
“כן. אני גם יודע שעכשיו יעצרו וימשיכו לעצור כל מיני כאלה שחשודים שעזרו לו, אבל זו ירייה באפלה. יהיה קשה מאוד להוכיח. ברור שהיה מי שעזר, אבל לא תמיד מגיעים לאלה שעזרו לו”.
איך זה ייגמר?
“יצא דוח של השב”כ, ואנחנו כאן בכפר נצטרך להשלים איתו. ואולי הדוח הזה לא יהיה מדויק ואולי בדוח הזה יעגלו פינות. הכי נוח לא להאמין לדוחות של המדינה כי תמיד יש נטייה לפגוע בנו”.
“בגלל נשאת מלחם אנחנו נשלם מחיר יקר”, טוען תושב אחר בכפר. “אסור שזה יקרה, אבל במדינה שלנו כשערבי עושה פיגוע - הכפר כולו משלם, אם לא במיידי, אז בעתיד. זה אירוע שייזכר אצל לא מעט מאנשי השלטון. הח”כים הערבים לא יעזרו לנו. יש להם את שפרעם ואת סכנין וערים אחרות כדי להישען על הכוח שלהן בבחירות. גם הם מדברים וצועקים עכשיו, אבל הם לא יעשו כלום בשבילנו”.
"לא מקום לתקשורת"
ערערה, יישוב ערבי במחוז חיפה באזור ואדי עארה במשולש, הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1970. בערערה ובכפר הצמוד ערה חיים כ־25 אלף תושבים. שתי החמולות הגדולות בערערה - יונס ומסארווה - הן מהעדה המוסלמית הסונית. חמולת מלחם מונה כמה מאות לבדה.
בבוקר שישי האחרון הופר השקט בכפר לאחר שמאות שוטרי ימ”מ פשטו על הכפר עם כלבים במטרה לאתר את מלחם, מה שהסתיים בקרב יריות שהרעיד את הכפר והביא לחיסול המחבל. במקום הוקמה סוכת אבלים צנועה, אך כשרצינו להגיע אליה בשבת האחרונה, יוסף, אחד מתושבי המקום, הזהיר אותנו ש”זה לא מקום לתקשורת. אם אתה רוצה להתקרב, תסתיר כל מה שיכול להסגיר אותך כאיש תקשורת”. בין מי ששידרו בשבת האחרונה מהכפר היו אנשי תקשורת מאל־ג’זירה, חמאס ושדר רדיו ערבי שטען כי הוא משדר “לעזה, ג’נין, שכם, וגם לירדן”. ברחבי ערערה פוזרו לאחר החיסול תמונות וצילומים של נשאת, וחולקו כרוזים על רקע מסגד אל־אקצא, שעליהם נכתב בערבית: “בדם ואש נפדה אותך שהיד”. בלילה שבין שבת לראשון התגודדו כמה עשרות צעירים מהכפר והחלו לצעוק: “תחי פלסטין... בדם ואש נפדה את נשאת... חמאס הוא הכוח... אלוהים הוא השליט... נשאת הוא השהיד...” וכן הלאה. גם ברשתות פורסמו כרוזים שתומכים בנשאת מלחם ומהללים את מעשיו ואת העובדה שנמלט מהשב”כ הישראלי במשך שבוע. באחד הפוסטים נכתב: “רק שטינקר ערבי מסר אותו לציונים. אם לא, לא היו מוצאים אותו לעולם”.
רבים מתושבי הכפר זועמים על כך שלאחר הפיגוע הופנתה, לטענתם, אצבע מאשימה כלפי המגזר כולו. “אם לא אוהבים אתכם זה לא בגלל שאתם יהודים, אלא בגלל הקיפוח”, אומר תושב הכפר. “אבל אנחנו לא רוצחים”, מוסיף יוסף אבו־אלהייש, בן 25. “אתם מדירים את האוכלוסייה הערבית ואלה התוצאות”, אומר לנו גם מוסא, תושב המקום וסטודנט במכללת כרמל בחיפה שליווה אותנו לאורך הביקור.
“יצא מכאן רוצח שעשה מה שעשה, וזו באמת בושה להרוג סתם אנשים שמתפננים בשבת בצהריים על כוס בירה או טוסט במרכז תל אביב”, אומר מחמד נאוורשי, בן 30, בעל עסק לממכר מזון מהאזור. “הוא תושב ערערה, ואבא שלו מיהר להסגיר אותו והגיש לחוקרים את התמונות שלו על מגש, ואז בא ראש הממשלה שלנו, שלכם, ועושה הכללות ומאשים את כל הכפר ואת כל המגזר. ואני שואל: אם היה רוצח בעפולה, או באילת, או בנהריה, או בבאר שבע, אז ראש הממשלה היה מכתים את כל העיר? או שאולי מדובר באדם לא שפוי באירוע נקודתי שלא מעיד על הכלל? אנחנו חלק מהשלטון הישראלי, אבל איך אפשר לאהוב אותו אחרי מה שקרה?”.
“אם ראש הממשלה לא יכתים ציבור שלם ולא יעשה הכללות ולא יטיל רפש על כל המגזר - וזה מה שהוא עושה בימים האחרונים - והפוליטיקאים ישמרו על הפה שלהם ולא ינסו למנף את עצמם פוליטית”, מוסיף אחמד מלחם, “אז אולי הרוחות יירגעו והאמת תצוף: אנחנו רוצים לחיות כחלק מהמדינה בשקט. ערערה היא לא עיר טרור, ואף אחד לא יהפוך את ערערה לעיר כזו. שמעתי שמפיצים עכשיו שהוא חוסל כי הוא הכין פיגוע נוסף וסייעו לו מהכפר לעשות עוד פיגוע”.
"להמשיך הלאה"
דירת המסתור של מלחם הפכה בשבת האחרונה לזירת עלייה לרגל עבור סקרנים מקומיים, שרצו לראות איך הוא חי בשבוע האחרון לחייו, בזמן שבחוץ התנהל נגדו מצוד. הם נכנסו לדירת המסתור יחד עם כלי התקשורת, צילמו ותיעדו. “השב”כ בעצמו אומר שזיהה את מיקומו באמצעות הצרכים שלו, ואחרים טוענים כי זיהו אותו בגלל דנ"א על בדל סיגריה, אז שאנחנו לא נתלהב מלראות איך הוא חי?” שאל צעיר מקומי. “הוא גאון”, אמר צעיר אחר, ואחד החברים שלו השתיק אותו: “מצלמים כאן הכל. יעצרו אותך, תשתוק”.
ביום שבת לפנות ערב כבר אטמה המשפחה את דירת המסתור כדי שלא ישבשו שם דברים. הרוח הדתית שנסובה בימים האחרונים סביב נשאת מלחם והטענות כאילו המחבל ביצע את הפיגוע ממניעים דתיים מעוררות גם הן תהיות. לא מעט צעירים בכפר סיפרו כי מלחם לא היה קרוב לדת ולא היה בקשר עם אנשי דת. “אנחנו מגנים את הרצח כי באסלאם אין רצח של חפים מפשע”, מבהיר האימאם של המסגד ט’האר מלחם, שנמצא בשטח של חמולת מלחם. “אני יכול לומר בוודאות שנשאת מלחם לא ביקר במסגד שלנו ולא ידוע לי שהתפלל. אני האימאם כאן ונמצא במתחם, ומעולם לא ראיתי אותו מתפלל כאן”.
האם יש סיכוי שנשאת מלחם הסתתר בשלב מסוים במסגד?
“לעולם לא היינו מאפשרים לזה לקרות. הוא פשוט לא היה כאן כי אם הוא היה כאן, היינו יודעים”.
בינתיים, לא מעט מבני משפחתו וחלק מחבריו של המחבל נשאת מלחם עדיין במעצר. אתמול שוחררו ממעצר האב מוחמד מלחם ואחיו של נשאת מלחם. חמישה מקורבים נוספים החשודים בכך שסייעו למחבל להסתתר הובאו במוצאי שבת להארכת מעצר בבית משפט השלום בחיפה, ומעצרם הוארך בשלושה ימים. ההערכה היא שיהיו מעצרים נוספים.
מניעיו של מלחם לביצוע הפיגוע עדיין לוטים בערפל נכון לעכשיו. לדבריה של אחת מתושבות הכפר, "נשאת היה מלומד, מחונך, בחור זהב. למה הרגו אותו?". נכבדי הכפר חששו שהלווייתו של מלחם תהפוך לאירוע שעליו ישתלטו צעירי הכפר. "בואו נרגיע", אומר אחד מהם. "קרה אסון וצריך להמשיך הלאה".