"התובנה מהפרשה הזו, כמו שיהודה ויינשטיין כותב, היא שיש להבדיל בין תזה עיתונאית לבין הליכים של חקירה פלילית", ציין עו"ד אמיר. "מאוד מאוד חשוב לדעתי ללמוד איזה לקח מהעניין. פרשיות באות אצלנו לעולם ככה ב'שלוף' מתוך העיתונות מתוך התקשורת, מתוך תחקירים אמיתיים, מדומים או לא מדומים, יש בהם ממש, אין בהם ממש, מתחילם להפעיל כל מיני גופים וכל מיני אינטרסנטים, דוחפים את מבקר המדינה, דוחפים את היועץ המשפטי, דוחפים את ראש אגף חקירות ומודיעין לפתוח בחקירה, ולפעמים לאף אחד אין כוח להגיד 'לא', אין פה מקום לחקירה פלילית. אז אמר מי שאמר, בסוף פתחו חקירה פלילית, בסוף אחרי חמש שנים חזרנו לנקודת ההתחלה - אין חשד לפלילים. זו תובנה שצריך איתה ללכת ולא לטלטל אנשים חמש שנים".
מי הוביל את זה לשם, שאלה מצליח, ועו"ד אמיר ענה: "יש כוחות גדולים שפועלים עם תשוקות גדולות, בפוליטיקה יש אנשים יצריים מאוד, לגיטימי יותר לגיטימי פחות, אבל הם יצריים מאוד, ורואים את היום של מחר, ומה יקרה אחרי שעוזבים תפקיד, ומלחמה בין לשכות, וליירט את מועמדותו של פלוני ולקדם את של אלמוני. בתוך כל סבך היצרים הזה עולים דברים, שכולם דוחפים לכיוון של חקירה פלילית. בסופו של דבר עשה טוב יהודה ויינשטיין שהחזיר את זה לאיזושהי נקודת התחלה".