חג האילנות, ט"ו בשבט, מצוין במשנה כראש השנה לאילנות. זהו אחד מארבעה מועדים בהם מציינים ספירה שנתית והם מועד לעשייה בן האדם למקום ובין האדם לאלוהיו. ט"ו בשבט הוא המועד לפיו מחושבים המעשרות שמפשירים החקלאים לכוכנים, ל-לויים ולעניים. הוא נקבע ביום ט"ו בהכרעה בין פסיקת בית הלל לבית שמאי.
בעוד בית שמאי ביקש לקבוע את המועד הקובע באחד בחודש שבט, הציע בית הלל את ט"ו בחודש. שניהם אגב ביקשו לקבוע תאריך מוסכם שהוא יום השיא בו הפירות בשלים וימי הגשם הנותרים פחותים מאלה שקדמו לו מתחילת החורף. ההבדל בין התאריכים מיוחס להבדלי האקלים באיזור השפלה ובהרים. לבסוף כאמור, בית הלל, ששכן בסביבה הררית יותר ולכן נהנה מעוד מספר ימי גשם והבשלה מאוחרת של הפרי זכה והמועד נקבע ל - 15 בחודש שבט.
התרעות פיקוד העורף