מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי השלישי ליחסי צבא וחברה של המכללה האקדמית כנרת, בוחן לראשונה את החוסן הנפשי של אוכלוסיית הקשישים אל מול כלל הציבור. נמצא כי מדד החוסן של אוכלוסיית הדור הצעיר (גילאי 18-35) שעמדה תחת תקיפה ב"צוק איתן" הוא 60%, אוכלוסיית הביניים בין (גילאי 36-55) שעמדה בקו האש עמדו על 55% ובניגוד לדעה הרווחת, דווקא מדד חוסן האוכלוסייה המבוגרת עומד על מעל 62% (גילאי 67-75) ומעל 67% לגילאי 76 ומעלה.
את המחקר שהוצג אתמול בכנס אתמול במכללת כנרת, ערך ד"ר אבי ביצור מהמכללה האקדמית בית ברל בשיתוף המכללה ספיר, והוא בוחן לראשונה את החוסן של האוכלוסייה המבוגרת. ביצור התמקד באירועי קיץ 2014 - "צוק איתן". תוצאות המבצע והשפעותיהן על עמידות תושבי הנגב המערבי הם הבסיס למחקר שנערך בחודשים מאי-יוני 2015.
"צוק איתן, הינו דוגמה בולטת למצב שיכול להוביל לטראומה משמעותית, בעקבות התקפות רקטות על היישובים וחשש ממנהרות התקיפה החודרות של מחבלים. כל אלו רק חיזקו את ההנחה הרווחת שהדיכאון והחרדה יגברו בקרב אלו המכונים 'הגיל השלישי' אך המחקר הוכיח בדיוק את ההפך", סיפר ד"ר ביצור והוסיף: "גם הסטיגמה החברתית וגם תפיסות מחקריות רואות במבוגרים יותר כמי שמיועדים להישבר נפשית במצבי קיצון, אבל כבר בתחילת הדרך של המחקר לא נתקלנו כמעט במקרי חרדה ודיכאון בעקבות המצב הביטחוני בקרב הקשישים באזורים שנפגעו". גם לא ביציאה מסיבית שלהם מהיישובים המופגזים, התקפים פסיכוסומטים, חוסר שינה, חרדה קיצונית או הסתגרות. כל אלה הופיעו באחוזים גבוהים יותר אצל הצעירים יותר", הסביר החוקר.
התרעות פיקוד העורף