בפתק שכתבה לעצמה, ניסחה דפנה מעין "כללים" כיצד עליה להתמודד במגוון סיטואציות. כך כתבה: "לצאת באמצע הסיטואציה כדי להיות עם עצמי. לרשום על דף את הרגשות הקשים שלי. לומר: אני מצטערת, סליחה. אקח את דבריך לתשומת ליבי. לא לנסות להתגונן באמצע הסיטואציה לשתוק. לא להתנצל באמצע הסיטואציה, לא להצדיק את עצמי, לנסות להקרין ביטחון בכל מקום חוסר אונים. לחייך! לשאול מה שלומם! להיות אדיבה ואסרטיבית בו זמנית, לא לתת לסיטואציה לנהל אותי - אני המנהלת. באמצע סיטואציה שנגררת למקום גרוע לנסות לעצור באמצע שקולטים, לבקש מהצד השני לעשות הפסקה ולהתחיל מהתחלה".
כזכור, דפנה מאיר ז"ל, אחות בבית החולים סורוקה ואם לשישה נרצחה בדקירות סכין לעיני ילדיה בביתה שבדרום הר חברון. דפנה עצרה את הדוקר בגופה והגנה בחירוף נפש על שלושה מילדיה שהיו בבית. בתה הגדולה רננה לקחה את שני הילדים הקטנים לקומה העליונה ומשם התקשרה לאביה, שהזעיק את צוות הכוננות של היישוב. המחבל, דקר את דפנה כמה פעמים, השאיר את הסכין תקועה בגופה ונמלט.
התרעות פיקוד העורף