" אני חושב שחשוב לעשות מחקר כדי לבדוק איך אפשר לתקן גנים פגומים, אבל זה לא אמור להיות לצורך רבייה", טוען פרופ' (אמריטוס) מישל רבל מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע. "אני גם לא מאמין שאנחנו מוכתבים על ידי הגנים. הרבה יותר חשוב להשקיע במערכת החינוך מאשר לעשות שינויים גנטיים לצורך השבחת האדם".
השבוע עלה לכותרות נושא שנוי במחלוקת: מדענים בריטים קיבלו ביום שני אישור מהרשות לחקר העובר ולהפריה בממלכה המאוחדת להתחיל
כבר באפריל בשנה שעברה הודיעו מדענים מאוניברסיטת סאן־יאט־סן
שבסין שהם ביצעו ניסויים גנטיים בעוברי אדם במטרה לרפא מחלת דם בשם בטא־תלסמיה, שעלולה להיות קטלנית. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת Protein and Cell, החוקרים עשו שימוש באותה טכניקה, אולם הניסוי לא צלח, כשמתוך 71 העוברים ששרדו, גילו החוקרים כי התיקון הגנטי הצליח ב־28 מהם.
"מזה למעלה מעשר שנים אנו מבצעים באיכילוב אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) במקרים שבהם קיים סיכון למחלה גנטית מסוימת על רקע נשאות אצל ההורים. יש גם גישה הדוגלת בעריכת סקירה גנטית לגילוי הפרעות כרומוזומליות בעוברים טרום השרשה, בהליך של IVF, גם בהיעדר מחלה גנטית אצל ההורים. יש הטוענים שגישה זו משפרת את הסיכויים להרות, אך הנושא עדיין שנוי במחלוקת".
התרעות פיקוד העורף