לנועה אסייג, רווקה בת 35, עדיין אין ילדים משלה, אבל את הפונקציות השונות של אם היא ממלאת בעבודתה בכפר נרדים בערד. אסייג היא אם הבית של קלט החירום של הכפר, שאמור לתת מענה למצבי חירום שבהם הרשויות מוציאות ילדים מביתם באופן מיידי בשל אירועים קשים. "יש פה הרבה מקרים מאוד נוגעים ללב", מספרת אסייג. "את יכולה לראות ילדים שמגיעים ומאוד קשה להם להיפרד מאמא שלהם. זה מתבטא בבכי קורע לב באמצע הלילה, או ילד שמתעורר באמצע הלילה בצרחות. את צריכה לקום אל הילד, לנסות להרגיע אותו, לעזור לו להירדם. זה לא פשוט, ואלה דברים שלא פעם קרו עם ילד כזה או אחר".
יעל ובעלה התקשרו לארגון "אור שלום", ארגון ללא מטרות רווח המטפל במעל 1,400 ילדים ונוער בסיכון שהוצאו מבתיהם על ידי רשויות הרווחה והועברו למסגרות חוץ־ביתיות עקב חוסר תפקוד הורי, התעללות או הזנחה, והציעו עצמם בתור משפחת אומנה. "עברנו מבדקי התאמה ונמצאנו מתאימים", היא מספרת. "קיבלנו הרצאות על מהות האומנה, הסבירו לנו שיש פה גם משפחה ביולוגית בצד השני ומה הקשיים שיכולים להיות בדרך".
"לפעמים יש נסיבות שבהן עדיף שההורים לא יגדלו את הילד, למשל אם האמא היא נרקומנית או זונה. הלוואי שאפשר היה לשקם את האמא כדי שתוכל לגדל את הילד. אבל הכי כואב לי זה כשאנשים נוטשים תינוק משום שהוא חולה. לתינוקות האלה הכי קשה למצוא משפחה מאמצת, והגורל שלהם לא מזהיר. אבל אני לא שופטת את ההורים. אני לא יכולה לשפוט אף אחד, אני לא אלוהים.
התרעות פיקוד העורף