אם אתם מחפשים אהבה, אולי כדאי שתשכחו מאתרי היכרויות למיניהם ותירשמו ללימודי הנדסה באוניברסיטת בר־אילן. מתברר שלפקולטה להנדסה יש רזומה לא רק בהנפקת מהנדסים, אלא גם ביצירת עשרות שידוכים שהסתיימו בחתונה. "התחתנו אצלנו כבר כ־30 זוגות מקרב הסטודנטים", מספרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן. "הזוגות נוצרו מסטודנטים שלמדו לכל מיני תארים. יש לנו למשל דוקטורנטית שנשואה למישהו שלומד לתואר ראשון, יש לנו גם תואר שני עם תואר שלישי.
"ש גם בחורה שלמדה לתואר שני ופגשה בחור שהגיע מארצות הברית לעשות דוקטורט. הם עבדו יחד במעבדה של הרב ד"ר דרור פיקסלר, התאהבו והתחתנו. הרב המקדש היה לא אחר מאשר ד"ר פיקסלר בכבודו בעצמו. יש גם זוגות שבהם אחד מבני הזוג חילוני והאחר שומר מצוות. יש הכל מכל. אגב, אצלנו לא רק סטודנטים מתחתנים. הייתה לי אפילו מזכירה שהגיעה לכמה חודשים למלא מקום, ניגשה לספרייה לכמה דקות, ראה אותה שם סטודנט, והיום הם נשואים".
"קודם כל, אלה אנשים איכותיים שמתקבצים יחד. אנשים חכמים, יפים, ארץ ישראל היפה תרתי משמע. אצלנו מקבלים את הקצפת. חוץ מזה, יש תחומי עניין משותפים, והאוווירה בפקולטה היא נעימה, לא קפואה. הלימודים אומנם מאוד עמוסים ומאתגרים, אבל יש גם חיי חברה, יש פעילויות משותפות".
"הנדסה אי אפשר ללמוד לבד, בכל מקרה צריך ללמוד בזוגות. בינתיים לא ראינו זוג אחד שמצבו האקדמי הידרדר, אלא נהפוך הוא, ההישגים רק עלו".
"לא פעם אני אומרת לסטודנטים שחוץ מהמשוואה, צריך להסתכל גם על הגורם הנעלם, והגורם הזה יכול להימצא גם כאן בפקולטה. אני כמובן אומרת את זה בהומור בריא, אומרת להם שירימו את הראש, שיסתכלו סביב. כשהם מתארסים, הם מגיעים אלי לחדר ואומרים: 'דינה, אפשר שתי דקות איתך?', ואז אני כבר מבינה שיש חתונה. אני תמיד באה לחתונות של אלה שמכירים 'תוצרת בית' ומזמינים אותי. אגב, עד היום אף זוג שהתחתן אצלנו לא התגרש, ואנחנו מאוד שמחים שסטודנטים שלנו מתחתנים זה עם זה".
אסף: "נפגשנו בבניין מוזיקה שנמצא ליד הפקולטה שלנו. שנינו ניגנו שם, ואז חשבתי על הרעיון לצאת איתה".
צופיה: "בילינו הרבה זמן ביחד באוניברסיטה, אכלנו ארוחות צהריים ביחד, לא היינו צריכים לחפש זמן כדי להיפגש אחד עם השני. היו לנו גם חברים משותפים מהלימודים ונפגשנו הרבה פעמים ביחד בערבים".
צופיה: "להיות כל הזמן ביחד זה גם חיסרון. לפעמים, כשיוצאים בערב, אין כבר על מה לדבר כי כל היום היינו אחד עם השני".
צופיה: "הייתי ממליצה לזוגות שגם לומדים באותו מקום אולי להשתדל לא להיות כל היום אחד עם השני. לא להסתובב כל היום ביחד בזמן הלימודים, אלא לעשות קצת הפסקות זה מזה".
קרן: "כשהיינו שותפים לדירה, לגיל הייתה חברה אחרת מהפקולטה, ולי היה חבר אחר מהפקולטה. היינו מבלים יחד שני הזוגות, ובסוף אנחנו נפרדנו מבני זוגנו והפכנו בעצמנו לזוג".
מור: "הייתה לו חברה בהתחלה, ולא התייחסתי לזה שלוקחים ממני סיכומים בתור משהו שמעבר לכך. היינו ידידים, וכשנריה נפרד מחברה שלו פתאום התחלתי לחשוב על זה יותר ברצינות. היה לנו קורס קשה שנריה היה ממש טוב בו. ישבנו הרבה לילות באוניברסיטה, הוא היה מסביר לי ממש בסבלנות. פתאום התחלתי לראות אצלו תכונות שעד אז לא שמתי לב אליהן, והתחיל להיווצר בינינו קשר מעבר ללקחת סיכומים".
מור: "את נמצאת כל היום עם מישהו שאת אוהבת. את לא צריכה לחכות לחזור הביתה כדי לראות אותו".
מור: "כשאת נמצאת עם מישהו כל כך הרבה זמן, אז לפעמים יש גם כעסים. אבל למדנו להתמודד עם זה וגם לתת לכל אחד את הפרטיות שלו".
ענבר: "נפגשנו סתם פתאום במסדרון. הדמות שהלכה לפני הייתה נראית לי מוכרת, אבל לא הייתי בטוחה. קראתי לו, דיברנו קצת, פחות נפגשנו ביומיום כי היינו במחזורים שונים, ואז מתישהו במהלך סמסטר ב' אריאל התקשר והציע לי לצאת איתו. בהתחלה בכלל הייתי בטוחה שהוא מתקשר לבקש חומר ללימודים. דיברנו, הוא אמר שאני יכולה לחשוב על הצעתו כמה ימים, ואמרתי 'בוא ננסה'".
ענבר: "נחמד להיפגש בין שיעורים, וגם אם התבאסת ממשהו, לא הלך לך באיזה מבחן, אז יש למי לבוא לבכות. מצד שני, יש גם עם מי לשמוח".
ענבר: "זה יכול להיות קשה אם את מצפה שבכל זמן פנוי שיש לצד השני, הוא יבוא להיות איתך. אם אין תיאום ציפיות לגבי זה בין בני הזוג, זה יכול להביא לאיזשהו קושי או חיכוכים. אבל אם שני הצדדים באותו ראש, אפשר להפיק מזה רק תועלת ולקדם את הקשר הרבה יותר".
ענבר: "ששני הצדדים יבינו שחוץ מהקשר הזוגי שלהם, לכל אחד יש את הלימודים שלו ואת החברים שלו באוניברסיטה. צריך לתת מקום גם לדברים האלה ולא רק להינעל אחד על השני".
התרעות פיקוד העורף