נושא תקיפתם של חיילים חרדים ברחוב החרדי הגיע בשבוע שעבר לדיון בכנסת, אך לא מדובר בסוגיה חדשה: עשרות אירועים של אלימות פיזית ומילולית נגד חרדים שהתגייסו לצבא עלו לכותרות בשנים האחרונות - מיריקות והחרמות בבית הכנסת, דרך קמפיינים מאורגנים, ועד מקרה שאירע לפני כשנתיים, ובו המשטרה נקראה לחלץ חייל חרדי ממאה שערים.
האלימות הזאת בולטת במיוחד על רקע נתוני צה"ל, שלפיהם כ־5,000 חיילים חרדים משרתים בצבא וחלה עלייה בשיעור הגיוס, אך נראה שהיום שבו הרחוב החרדי ישלים עם עובדת הגיוס עדיין רחוק.
"אתמול הושחת רכבו של חייל צה"ל חרדי על ידי קבוצת קיצונים חרדים", כתבה ח"כ רחל עזריה (כולנו) לפני שבוע בפוסט בפייסבוק על מקרה שפורסם באתר "בחדרי חרדים". "המחשבה שחייל צה"ל יהיה נתון לאיומים דווקא כשהוא יוצא הביתה היא בלתי נסבלת. יש לנו אחריות כלפי כל חייל צה"ל".
כמה ימים לפני המקרה שעמד במרכז הפוסט של ח"כ עזריה התעמתו עשרות חרדים עם כוחות המשטרה הצבאית באשדוד, שהגיעו לעיר כדי לעצור חרדים שהוכרזו עריקים, ואף הצליחו להפוך ניידת של המשטרה הצבאית. "אני מצפה מראשי הציבור החרדי לגנות את האירוע האלים, הנוגד באופן
מוחלט את מגמות ההשתלבות של החרדים בצה"ל באופן שתורם הן לחברה החרדית והן למדינת ישראל", אמר בתגובה שר הביטחון משה יעלון. לאחר האירוע הודיע סגן שר הביטחון אלי בן דהן כי בצה"ל קיימו הערכת מצב ייעודית באגף המבצעים בעקבות האירוע וגיבשו סדרת פעולות והנחיות להתמודדות עם התופעה האלימה.
"בשנתיים האחרונות ישנה עלייה משמעותית במספר התקיפות של חיילים חרדים", אמרה ח"כ עזריה בדיון במליאת הכנסת שנערך בשבוע שעבר ביוזמתה. "התקיפות הן בעיקר מילוליות, אך יש גם תקיפות אחרות: גירוש של אדם מבית הכנסת שלו, ניפוץ שמשה של רכב, ניקוב צמיגים של מכונית. התקיפות המילוליות כוללות טלפונים מאיימים לחייל ולבני משפחתו, כשהמאיימים לא חוששים להשתמש בלשון בוטה". בתשובה לשאלת ח"כ עזריה כמה כתבי אישום הוגשו לאחרונה כלפי תוקפי חיילים חרדים, השיב סגן שר הביטחון אלי בן דהן בדיון כי הוגשו שניים בלבד.
באוקטובר האחרון עלתה הסוגיה הנפיצה לכותרות כאשר בעקבות גל הטרור ביקש צה"ל להציב בשכונות החרדיות בירושלים חיילים חרדים שמכירים את הקהילות, אולם בסיעת בני תורה בעירייה דרשו שלא להציב חיילים חרדים בשכונות החרדיות מחשש ל"קלקול רוחני". "במסגרת חופש הביטוי רשאי ומחויב כל יהודי חרדי להביע מחאתו נגד פורצי גדר מסוג זה המבקשים לשנות את האטמוספרה הטהורה של שכונותינו", אמר אז סגן ראש העיר חיים אפשטיין.
המקרים האחרונים מצטרפים כאמור לשלל פעולות מחאה ואלימות שעמם נאלצים החיילים החרדים להתמודד בשובם הביתה. כך למשל, ביולי 2015 הפיצו גורמים חרדיים קיצוניים חוברות החושפות את תמונותיהם ופרטיהם האישיים של בני המגזר החרדי שהתגייסו לצבא ופועלים לגיוסם של אחרים. אותם גורמים קראו לחרדים הללו "ציידי נשמות" ו"מיסיונרים מקצועיים עם חזות חרדית", טענו כי הם פוגעים בעולם התורה וציינו כי "למען בצע כסף הם מכרו נשמתם לשטן". בחוברות הללו הוצגו החיילים כמתים באמצעות הכיתוב: "יזכור אלוקים את אלפי החללים שנפלו למסלולי נצח, שח"ר וגבעתי, שנשבו בידי בני עוולה, 'ציידי הנשמות', אשר מכרו נשמתם לשטן. ארץ אל תכסי דמם... זכור ואל תשכח".
בנוסף, ב־2013 פצחו גורמים חרדיים ב"קמפיין החרדקים" (חרדים קלי דעת או הלחם של חרדי, חרק וחיידק) הידוע לשמצה נגד חרדים המשרתים בצה"ל או פעילים למען גיוס. בפרסומי הקמפיין נראים חרדים לובשי מדים לצד או בתוך איורים המדמים חיידקים וחרקים. באחד הציורים, תחת הכותרת "כצאן לטבח", נראים חיילים חרדים הולכים על ארבע ונמשכים בחבל, ובציורים אחרים מצוירים החיילים החרדים כשפניהם דומות לחזיר. בהמשך אף יזמו מארגני הקמפיין תחרות ציורים וקריקטורות נגד החרדקים בקרב ילדים חרדים.
בעקבות אירועי האלימות הללו התקיים ביולי האחרון דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא האלימות נגד חיילים חרדים. "בשנים האחרונות מקיים קומץ חרדי קיצוני מסע הסתה נגד חיילי צה"ל החרדים, קמפיין אלים ומכוער שהולך ומחמיר", אמר אז יעקב וידר, יו"ר המטה החרדי וחבר נשיאות הליכוד, ומיוזמי הדיון. "אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לדרוש מנציגי רשויות החוק שיושבים כאן להפסיק היום את המדיניות הבלתי נסבלת של ההכלה וההשתקה ולהפעיל את כל המשאבים הרלוונטיים עד למיגור המוחלט של התופעה הזאת". יש לציין שנציגי מפלגות חרדיות לא נכחו באותו דיון.
"חלקים קטנים וקיצוניים"
"בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמת עלייה בגיוס חרדים לצה"ל", מספרת רב סרן מירב גרנות סטולר, דוברת אכ"א. "בשנת 2015 התגייסו לצה"ל 2,700 חרדים, מתוך ה־5,000 שמשרתים בו כיום. המסגרות לחרדים בצה"ל מתחלקות לשני מסלולים: המסלול הקרבי של גדוד נצח יהודה וגדוד תומר של גבעתי, שבו משרתים צעירים חרדים רווקים, ומסלול שח"ר (שילוב חרדים) המיועד לחרדים מבוגרים יותר, נשואים, המשרתים במקצועות טכנולוגיים בכל החילות".
איך אתם מסייעים לחיילים חרדים להשתלב במסגרת הצבאית?
"אנחנו משלבים את החיילים החרדים במסגרת חרדית בתוך בסיס רגיל. הם מקבלים מזון בכשרות מותאמת, שיעורים, מערך עוטף ראשוני גברי, אבל מתפקדים בתוך בסיס רגיל לחלוטין שבו לא נעשה שינוי".
בנוסף, לדברי גורמים בצה"ל, חיילים חרדים מקבלים התאמות כגון שיעורים יומיים או שבועיים, והמסגרות שבהן הם משרתים יקפידו לרוב על שעות התפילה ורב יחידתי.
איך אתם מתמודדים עם האלימות שלא פעם מופנית נגדם בציבור החרדי?
"אנחנו לא טומנים את הראש בחול, אף על פי שמדובר בחלקים קטנים וקיצוניים מאוד, ואף על פי שרוב החרדים לעולם לא יפגעו בחייל, חילוני או חרדי. הגשנו תלונות למשטרה והמפקדים תומכים בהם. יש מקרים שבהם אנחנו מאפשרים לחיילים להגיע לבסיס ולחזור הביתה בבגדים אזרחיים, אבל ככלל כשחייל מבקש בקשה כזו אנחנו יודעים שישנה מצוקה, מכיוון שרוב החיילים החרדים גאים לשרת בצה"ל. אנחנו רואים עלייה בגיוס כי אנחנו עושים זאת תוך כדי שיתוף פעולה ולא בכפייה".
התמודדות כפולה
האם מדובר בתופעה שמאפיינת את כלל הרחוב החרדי או אכן רק בקומץ של קיצונים? "האלימות נגד לוכדי עריקים וגם נגד חיילים חרדים היא תופעה שולית", טוענים גורמים בחברה החרדית המעורבים בהליכי גיוס חרדים למסגרות מקצועיות בצבא. "יחסית למספר המתגייסים, האלימות המילולית והפיזית מתרחשת רק לעתים רחוקות ורק בשכונות מסוימות בירושלים או בביתר עילית. ישנם אנשים בחברה החרדית שעדיין לא מקבלים את העובדה שיש חרדים הבוחרים מרצונם לשרת בצבא, והם נוקטים כל מיני צעדים. אנחנו דווקא מאמינים שחלק ניכר בציבור החרדי לא רק אוהד את החיילים החרדים, אלא במובן מסוים אפילו מעריץ אותם".
"מלבד קבוצה קיצונית המונה כ־10,000 איש, הציבור החרדי לעולם לא יתקוף חיילים", אומר גם אלי שלזינגר, עיתונאי חרדי מאתר "בחדרי חרדים". "חיילים חרדים שמגיעים משכונות מסוימות עשויים להיתקל בבעיה. רוב החיילים החרדים חוזרים הביתה במדים בלי שום בעיה".
"זה סוג של טרור", טוען מנגד שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. "את מנהלי קמפיין החרדקים, למשל, לא מעניינת העובדה שחייל אחד יושפל או ייפגע, אלא העובדה שכל חייל חרדי יודע היום שהוא עשוי להיות מושפל או להיפגע. זו הרתעה, ומהבחינה הזאת הקמפיין הצליח".
"אצלי במשפחה ובקרב החברים היו מאוד גאים, לא היו לי בעיות, גם הרב נתן את הסכמתו", מספר יהודה, ששירת באחת המסגרות המקצועיות היוקרתיות לחרדים בצה"ל, "אבל חיילים אחרים ששירתו איתי נאלצו להתמודד התמודדות כפולה לעתים, בעיקר בחזרה לתוך הקהילה החרדית בשכונות מסוימות. אנחנו מאוד גאים בשירות שלנו. זה שירות שבחרנו לעשות, הוא לא נכפה עלינו. ועדיין ראיתי מקרים שבהם לא תולים מדים לייבוש על החבל, מקרים שבהם חיילים לא מרגישים נוח לחזור הביתה באוטובוסים במדים, ומקרים של החרמות בבית כנסת, שלא לדבר על קמפיין החרדקים והציידים המזעזעים. אבל, וחשוב לי מאוד לומר זאת, יותר ויותר צעירים חרדים מתעניינים בגיוס, זה עובר מפה לאוזן, שואלים, רוצים לדעת. הצבא בהחלט מרתק חלק גדול מהציבור החרדי".
תמליץ לצעיר חרדי להתגייס?
"זה לא קל, זו החלטה מאוד מורכבת לכל אחד, אבל ההמלצה שלי היא כן. הגיוס משנה את החיים שלך, אבל לא רק שלך. אני עדיין אותו חרדי מאמין, מקיים קלה כחמורה, אבל עכשיו אני חלק מהחברה הישראלית, אני בדרך להשכלה גבוהה, וגיוס חרדים לא רק מיטיב עם הקהילה, הוא גם מיטיב עם החברה כולה, כי מי ששירת איתי לעולם לא יחשוב יותר על חרדים כעל מסה ללא פנים. עכשיו מכירים אותנו".
"אולי כשאתה נשוי ומבוגר יותר יש לך מוטיבציה אחרת, אבל כרווק אני בהחלט חושש שהגיוס יפגע בשידוכים עתידיים", אומר מצדו א', בן לקהילה חרדית הנחשבת דווקא ללא קיצונית, אשר בחר לא להתגייס. "אין מה לעשות. מי שיוצא בגיל 18 לעשות צבא נחשב אצלנו לפחות איכותי, אני גם לא בנוי להתמודד עם ההתנכלויות שעלולות להגיע".