לדברי ליאורה אמיתי, מ"אזרחים למען הסביבה", מיכל האמוניה הוא רק חלק משורת חומרים מסוכנים שמיוצרים, מאוחסנים ומובלים במפרץ. "כל הדו"חות חשפו שהמדינה לא ערוכה לטיפול אפילו בתרחישים פשוטים כמו שריפות, ורק נס הוא שלא התרחש באיזור אירוע-רב נפגעים. מיכל האמוניה משרת בעיקר את תעשיית הדשנים הישראלית, וכל האזרחים באיזור מוחזקים כבני ערובה".
נציג משרד הבריאות, אודי קלינר, השיב כי אינו רגוע מהמצב, אך הזיהום מנוטר ופועלים להפחתתו, "אך למחקר על היקף ראש קטן המיוחד לא ניתן עדיין להתייחס כי מדובר במחקר שבאמצע העבודה, ומבדיקות שלנו – אלו לא הממצאים".
לדברי נורית שטרוך, סגנית מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, זיהום האוויר באיזור יורד בהתמדה מאז שנת 2009, ועד 2018 תופחת ב-50% פליטות החומרים המזהמים. היא דחתה את ההצעה להפחית את כמות האמוניה במיכל, כיוון שלדבריה, הסיכון בחומר גדול כשהוא גז, מאשר כנוזל. מאיה יעקוב, מנכ"לית "צלול", קראה להפחתת כמות האמוניה במיכל, לפצלו לשני מיכלים עם 3,000 ליטר במיכל בלבד, והלינה על קיצוץ מתמשך בתכנית הקמתו של פארק הקישון, שאמור להיות "ריאה ירוקה" של האיזור.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה לבדוק האם המדדים הנבדקים הם אכן הצריכים להימדד, "וועדות התכנון מקדמות בימים אלו דווקא את הרחבת התעשייה הפטרו-כימית במפרץ, ותכניות אלו חייבות להיעצר מידית". אורן חזן (הליכוד) קרא להחיל אחריות פלילית על השר להגנת הסביבה והתחייב לתמוך בהעברת המיכל מהאזור. עו"ד אליס גולדמן, תנועת אומ"ץ הדגישה כי בימים אלו מתנהלים כתבי אישום נגד בתי הזיקוק בגין שפכים, חריגה מנהלים וזיהום אוויר, אבי שגב, מ"הקואליציה לבריאות הציבור" הזהיר מהקמת מאיץ חלקיקים רדיואקטיבי באיזור, שירלי מיראכור, תושבת חיפה, האשימה כי כל האזור בסכנת-חיים מתחלואה גבוהה ב-26% כסרטן ריאות ואחרות, ולדברי מיכל ויינר, תושב הכרמל, בעקבות הרחבת בתי הזיקוק תירשם עזיבה המונית של תושבים.
התרעות פיקוד העורף