ובכל זאת, החלום הזה מבחינתו הפך לסוג של צוואה: היום לא מעט אנשים נחושים להוציא את הפרויקט הזה לדרך, ויהי מה. אם לא מחר, אז מחרתיים.
"אני בכלל לא מעלה בדעתי שהפרויקט לא ייצא אל הפועל", מדגישה הבת אורית. "מבחינתנו זו המשימה החשובה ביותר. הרעיון הזה צץ בראשו של אבי בשנים האחרונות, כשהבין שהוא עולם הולך ונעלם ולא יישאר מי שיעשה את זה כמוהו. זה מעלה את המחשבה מה יהיה אחרי שהוא כבר לא איתנו. הוא סיפר פעם שהחבר הכי טוב שלו, שנהרג לידו בזמן המרד, אמר לו: 'איגו, אתה מוכרח להישאר בחיים כדי לספר על מה שהיה'. אלה אנשים שעברו חוויות בלתי ניתנות לתיאור ומשימת חייהם הייתה לספר".
התרעות פיקוד העורף