הסיפור החל באוקראינה לפני יותר מ-25 שנים. גברת נטליה פייגין קיבלה לכבוד יום הולדתה ה-13 קוף מסוג טלפוין גבוני. המשפחה קראה לקוף יאשה, והוא הפך לחלק משמעותי מהמשפחה. בשנת 2000 החליטה משפחת פייגין לעלות ארצה.
מכיוון שנטליה גידלה את יאשה כבר 11 שנים, הסכימו הרשויות במדינה כי גם יאשה "יעשה עלייה", כל עוד הקוף יחזיק בכל המסמכים הדרושים ויהיה מחוסן. לפי המכתב, המשפחה עמדה בכל הדרישות הרלוונטיות, ויאשה התקבל כחוק בישראל.
13 שנים לאחר מכן, בדצמבר האחרון, התקבלה תלונה אנונימית על הקוף. רשות הטבע והגנים בדקה את העניין וטענה כי ההיתר שניתן ליאשה היה זמני – ותוקפו פג. רשות הטבע והגנים הגיעה ולקחה את יאשה מהחזקת משפחתו. הפעם היא דרשה להחזיר את יאשה ל'סביבתו הטבעית', דהיינו לטבע.
על פי חוות דעת וטרינרית שצירף אילטוב, "עיקרתו של יאשה מסביבתו הטבעית בגילו המבוגר לסביבה חדשה תגרום למוות מוקדם כתוצאה מחוסר יכולתו להסתגל לסביבה החדשה בגילו המופלג. על כן, המלצתו של הוטרינר הינה חד משמעית ואינה משתמעת לשתי פנים:'לטובת הקוף, יש להחזירו הביתה בהקדם האפשרי'".
הפרשה ממשיכה להיות קשה עם תיאור אופן לקיחת הקוף יאשה והשפעות עזיבתו. לפי המשפחה, לקיחת הקוף על ידי רשות הטבע והגנים נעשתה בצורה "ברוטאלית וחסרת התחשבות". אנשי הרשות נכנסו אל בית משפחת פייגין ללא הודעה מוקדמת והחרימו את הקוף בטענה שהחוק הקיים אינו מאפשר את השארת הקוף בביתם.
ח"כ איטלטוב סיכם וכתב לשר גברי: "אבקשך לסייע למשפחת פייגין למצוא פתרון מיטבי אשר יביא לפשרה מספקת גם מבחינתה של משפחת פייגין וגם מבחינת החוק הקיים במדינת ישראל".