גבי גזית לא מוכן לשתוק: "באונס ורצח אסור לנכות שליש מהמאסר"

אלא אם תימצא דרך פלאית, דמיונית, לצמצם בשליש את הטראומה שחוותה הנאנסת, את החלומות והסיוטים, את הסבל הנפשי, את הצלקות שנותרו בה, והיא תבוא לוועדת השחרורים ותאמר בקול צלול: אני מסכימה לקיצור בשליש של תקופת מאסרו זה שאנס אותי, כי במהלך שנות ישיבתו בכלא הוקל לי בערך בשליש, ובדיוק ביום שהוא ילך הביתה אני כבר משוחררת ממוראות התקיפה, אני ישנה טוב בלילה ומבחינתי האירוע מחוק. היות ותסריט כזה הוא דמיוני לחלוטין, אין שום מקום לקיצור עונש, גם אם יש חרטה ושיקום. כי חרטה זה חארטה. כל אחד יכול לעשות את הדבר הכי גרוע ולהתחרט.