זינב (שם בדוי), בהריון מתקדם, עומדת ליד הקרוואן שבו היא מתגוררת במחנה פליטים בירדן לאחר שנישאה בנישואי כפייה. “לא הייתי מתחתנת בגיל 13 לו הייתי בסוריה", היא אומרת לכתב ערוץ “אל־ערבייה" שמבקר במקום. היא מביעה רצון לשחק עם חברותיה, כפי שעשתה בעבר, אך הריונה מונע זאת ממנה. “הפכתי לאישה במקום ליהנות מהילדות שלי", היא אומרת. “היו לי חלומות רבים, ואיבדתי אותם כשהפכתי לפליטה. רציתי להמשיך ללמוד, להיות מורה בעתיד, וברגע שהודיעו לי על נישואי, כל החלומות נגוזו".



זינב אינה הצעירה היחידה מבין הפליטות הסוריות בירדן שהתחתנו בגיל צעיר. בין האוהלים והקרוואנים במחנה הפליטים א־זעתרי, מצפון־מזרח לעמאן, נפוצים סיפורים רבים על ילדות שנאלצו להתחתן בגיל צעיר. גם אימאן ילדה לאחרונה לאחר נישואים שלא החזיקו זמן רב. “אני חולמת בלילות שאני חוזרת לספסל הלימודים, נפגשת עם החברות שלי ומשחקת בהפסקה", היא מספרת ל"אל־ערבייה". “היום אני מטפלת בתינוק. אין לי זמן פנוי".
 
כבר לפני שנתיים הזהירו פעילי זכויות אדם כי נשים וילדות סוריות, שהפכו לפליטות בעקבות מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה, נמכרות לבעלים הנושאים אותן לנשותיהם בניגוד לרצונן, ובמקרים אחרים אף נמכרות לזנות. פעילי הסיוע אף הצביעו על ירדן, שבה שוהים במחנות הפליטים יותר מ־120 אלף סורים שנמלטו מארצם מאימת המלחמה, ובהם מאות נשים סוריות שנגררו לנישואי כפייה. על פי נתונים עדכניים, 500 נערות סוריות פליטות בירדן התחתנו לפני שמלאו להן 15 שנים.

טרף קל לגברים ולסרסורים


 
לדברי פעילי הסיוע, גברים שונים משתמשים ב"סוכנים" כדי לאתר עבורם נערות־פליטות לצורך קיום יחסי מין. בדרך כלל נעשה הדבר במסווה של נישואים, כאשר המוהר שאמור החתן לשלם כדי להבטיח את שלום הכלה הופך למעשה לתשלום עבור יחסי מין. בעולם הערבי מכונים נישואים אלו זוואג’ א־סותרה (“נישואי הגנה") או זוואג’ אל־מותעה (“נישואי תענוגות").
 
הגברים שמגיעים למחנות הפליטים בירדן בחיפוש אחר נשים – מוצאם בעיקר בסעודיה ובמדינות המפרץ. הנשים שמוצאן בסוריה נחשבות יפות יותר מהנשים במדינות המפרץ. המצב הכלכלי הקשה הוא שדוחק משפחות סוריות רבות לחתן את בנותיהן בגיל צעיר. בהיעדר סיוע הומניטרי אמיתי וללא מעמד חברתי שמקבלות אותן פליטות במדינות שבהן הן שוהות, הן הופכות לטרף קל לגברים ולסרסורים, שמנצלים את המחסור שבו הן חיות.
 
משפחותיהן של אותן צעירות, שראו את בני עמן נרצחים בזה אחר זה ומחפשות עתיד טוב יותר, מתפתות להצעות הנישואים שהן מקבלות. כעבור זמן קצר, כאשר חלק מהנערות שנישאו כבר נכנסות להריון, הן ננטשות על ידי אותם גברים.
 
על פי עדויות בתקשורת הערבית, תעשיית הסחר בנשים הסוריות זוכה לעתים לתמיכה ממנגנונים וממוסדות חברתיים ודתיים במדינות השונות, אשר מנגישים את ה"כלות" הסוריות כמעט לכל מי שחפץ בעולם הערבי, בעיקר אם יש באמתחתו כסף.
 
נישואים אלו מדאיגים את שלטונות ירדן ואת פעילי הסיוע. “התופעה מדאיגה את נציבות האו"ם לפליטים", אומר מוחמד חווארי, דובר נציבות האו"ם לפליטים בירדן. “הנציבות יצאה בקמפיינים שנאבקים בתופעה זו בקרב הפליטים הסורים". לדבריו, העובדה שהמשפחות הסוריות אינן יכולות לשלוח את בנותיהן לבתי הספר גורמת לאותן בנות להתחתן בגיל צעיר מאוד.
 
“מדובר בתופעה חברתית סורית שמאפשרת נישואים בגיל צעיר", ניסו להסביר במשרד הרווחה הירדני, אולם החוק הסורי לא מאפשר נישואים לפני גיל 17 לנערות או גיל 18 לנערים, אלא בתנאים חריגים. “המשרד מושפע לרעה מהנישואים הללו", אומר דובר משרד הרווחה הירדני, פוואז רטרוט. “לא רושמים את הנישואים במרשם של בתי הדין השרעיים, והם מסתפקים בשייח'ים מקומיים או בהצהרה ביניהם. לאחר מכן נולדים תינוקות ‘לא לגיטימיים’ שאין להם אפילו תעודת לידה".
 

סקירת עיתונות // תימן



כלי התקשורת בתימן עוסקים בשנה האחרונה במלחמה שמתחוללת בתימן בין כוחות המשטר למורדים החותים, שהשתלטו בינואר 2015 על ארמון הנשיאות בצנעא ובהמשך על המדינה כולה. העיתון “אל־ג’מהוריה" (“הרפובליקה"), שנחשב לעיתון ממסדי המקורב למשטר, הבליט אתמול את פגישתו בבירה צנעא של מוחמד עלי אל־חותי, ראש הוועדה העליונה של המהפכה, שעומד בראש המורדים, עם שייח’ים משבט בני נוף במחוז א־ג’וף, מצפון־מזרח לצנעא. “העמדות ההרואיות והלאומיות של שבטי תימן ביססו את ניצחון התימנים אל מול התוקפנות והפלישה, בניסיון להכניע את תימן כדי שתישאר תחת הריבונות האמריקאית והישראלית ובעלות בריתן באזור", אמר אל־חותי והאשים את הממשל בוושינגטון במצור על ארצו, שהביא למשבר הומניטרי.

במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע שמטרתו להדוף את החותים ולהחזיר את השלטון לידי ממשל הנשיא המודח עבד רבו מנסור האדי. בעיתון “א־תרייר" (“השינוי") הבליטו אתמול את ביקורו באזור של שליח האו"ם לתימן, אסמעיל ולד א־שייח’ אחמד, שנועד להביא להסכם הפסקת האש בין הפלגים התימניים והאזוריים ולחדש את שיחות השלום בין “הממשלה הלגיטימית ובין המורדים החותים ובעל בריתם, הנשיא שסולק עבדאללה סאלח". העיתון מצטט את יועצו של הנשיא עבד רבו מנסור האדי, שאמר: “הכוח הצבאי של המורדים מתמוטט. אין לנו בעיה לחדש את המשא ומתן".

בניגוד לעיתון “א־תרייר" שרואה במעורבות הסעודית־אמריקאית בתימן לגיטימית, עיתון “א־תאורה" (“המהפכה"), שמתנגד לקואליציה בהנהגת סעודיה, הבליט אתמול את “ההשתלטות של ארגון הטרור אל־קאעידה על מבנה המחוז בעיר א־רידה המזרחית".

לכלי התקשורת בתימן יש גם לא מעט ביקורת על אי־מעורבותו של ארגון חיזבאללה במתחולל בסוריה. העיתון “א־סחווה" (“ההתעוררות"), המזוהה עם כוחות הביטחון והממשלה החדשה, פרסם אתמול קריקטורה של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שבה הוא נראה “צורח בכל הקשור לתימן", אך "עיוור וחירש בכל מה שקשור בסוריה".

ובאשר לישראל, כלי התקשורת בתימן התעכבו על הפשיטה של כוחות צה"ל בסוף השבוע האחרון על ערוץ הטלוויזיה הפלסטיני “פלסטין אל־יום", המשדר מרמאללה, בעקבות “שידורי הסתה". העיתון “אל־ג’מהוריה" פרסם גינוי של הפעולה מטעם איגוד העיתונאים במדינה, ובו נכתב: “הכיבוש הציוני מנסה להסתיר את האמת שמגלים אמצעי התקשורת הפלסטיניים".


חיילים בעיר תעז בתימן, שלשום. צילום: רויטרס