עובדת אל על לשעבר בעקבות בריסל: "תמיד מוכנים לתרחיש של פיגוע בשדה"

"עד ה-11.9 לא ראינו שום אבטחה מיוחדת חוץ מסביב הטיסות של אל על, שלהן המשטרה המקומית הקצתה תמיד שוטרים חמושים. הטיסות הישראליות לא מבודדות אבל כן תמיד מנסים להקצות להן מקום מרוחק בטרמינל. אחרי 11.9 הורגשה דווקא בדלפקים האמריקניים הגברה של הכוננות ושינוי נהלי התשאול ולכן מפתיע אם בבירה אירופית קורה אירוע ביטחוני דווקא בגזרה של חברת תעופה אמריקנית כמו אמריקן איירליינס. צריך להבין, מעגלי התשאול והאבטחה הישראלית נמצאים בכל אזור אפשרי של נמל התעופה בחו"ל סביב המטוסים הישראלים – גם באולמות היוצאים והמגיעים, גם במטען, גם ברחבת המטוס, גם במטוס עצמו", אומרת ברנפלד-לוי.

ברנפלד-לוי מדגישה: "כמובן שפיגועי 11.9 העלו את הכוננות, אבל אני חייבת לומר שגם לפני כן האבטחה הישראלית הייתה מלאת תדרוכים לפני, אחרי ובמהלך כל טיסה ומאד הדוקה. מה שישראלים מכירים זה את ה'ארזת לבד?' וחושבים שזאת בדיחה. אבל זה רק הקצה של מעגל אבטחה מאד גדול. אנחנו כל הזמן היינו מוכנים ומתורגלים לתרחיש של פיגוע בשדה. כל יום, לפני כל טיסה. שלא כמו חברות התעופה האחרות ולכן לא היה שינוי משמעותי בנהלי האבטחה".

מעטות הן חברות התעופה בעולם שיש להן נהלי עבודה קבועים מול שירותי הביון של מדינת הבסיס שלהן. במגבלות הביטחון מספרת ברנפלד-לוי: "בזמן ההכשרות תמיד מרצים בפני אנשי הביטחון גם בעלי תפקידים שלא מספרים מהיכן הם מגיעים אבל כולנו מבינים, וגם בעבודה השוטפת כשהקב"ט מכנס את הצוות שלו לתדרוכים הוא משתית אותם על מידע עדכני שוטף שכולנו יודעים מהיכן הוא מגיע. כישראלית בוגרת חיל המודיעין זה היה נראה לי תמיד דבר טריוויאלי אבל זה לא".

אנשי הביטחון הישראלים בחו"ל, בין אם של חברות התעופה או עובדי מדינה, מתגוררים בעצמם במקומות השירות שלהם וכתושבת בריסל לשעבר מספרת ליטל: "אני לא מופתעת. כבר לפני 15 שנה בשכונות שאנחנו גרנו בהן, שכונות שלמות של בריסל נצבעו בצבעים של מהגרים מוסלמים והפכו מוסלמיות כמעט לגמרי. אז הלכנו למרכז העיר דרך אחת השכונות האלה בלי לחשוש, אמנם בלי לדבר עברית, אבל היום הייתי חושבת פעמיים. לא חששנו לצאת לרחוב אבל זאת עבודה עם שליחות וכישראלית הייתי עושה אותה אחרי שירות צבאי גם היום. מה שקרה בבריסל הוא משהו שחברות התעופה הישראליות מוכנות אליו, תמיד".

בחברות התיירות בישראל מתבוננים על הפיגוע בבירה הבלגית בעיניים מפוכחות. מפת התיירות הישראלית מושפעת מאירועים ביטחוניים גדולים במדינות היעד ללא ספק. אבל שוק התיירות המקומי יודע להתאים את עצמו. בשיחה עם סמנכ"ל השיווק של איסתא, רונן קרסו, הוא מספר ל"מעריב אונליין": "בלגיה היא בעיקר יעד של אנשי עסקים ישראלים בדגש על יהלומנים. לשם השוואה, לבלגיה יוצאים מדי שנה מישראל 55 אלף איש ולגרמניה 240 אלף, הרבה פחות מלרוב היעדים במערב אירופה, להוציא את חודשי חופשת הקיץ שבהם אנחנו רואים טיולי משפחות בעיקר כחבילה של הולנד ובלגיה יחד. אז בבלגיה לא תהיה פגיעה אבל השאלה שלנו היא לגבי אירופה בכלל ואנחנו יודעים מניסיון העבר שפיגוע בודד שהופך לגל טרור יכול לשנות לתקופה ארוכה את מפת התיירות הישראלית".

הפיגוע המשולב בבריסל מתכתב מבחינת הקהילה היהודית בבלגיה והעולים לישראל עם הפיגועים שהיכו בשכנה צרפת במהלך השנה האחרונה ומבחינת העולים דוברי הצרפתית בישראל הרי שעבור היהודים במדינות הדוברות צרפתית מדובר בסכנה כפולה – הם גם מהווים יעד מועדף של הטרור האיסלאמי וגם קורבן לשנאת הזרים המתגברת נוכח חוסר האונים המקומי מולו.

מנכ"ל ארגון הגג של העולים דוברי הצרפתית בישראל, מיכאל בן סעדון, מסביר בשיחה עם מעריב: "אנחנו יודעים היום מסקר אחרון של מכון בלתי תלוי מהגדולים בצרפת, IFOP, שלא קשור לקהילה היהודית, שלא פחות מ-40% מיהודי צרפת שוקלים עלייה לישראל. אז אחרי אירוע טרור גדול על אחת כמה וכמה". לדבריו, הקהילות היהודיות בבלגיה ובצרפת הן בעלות אוריינטציה מאד דומה. גם תרבותית אבל גם מבחינת הזיקה לישראל: "הציונות של יהודי צרפת ובלגיה וההזדהות שלהם עם ישראל מוכרת וחזקה. המצב בשתי המדינות של ההקצנה המוסלמית ובעקבותיה גם הפוליטית הוא מאד דומה ולכן אנחנו רואים את הרצון הגובר להגר לישראל".

בן סעדון מדגיש: "כמי שקולט עלייה כואב לי שממשלת ישראל לא מנצלת הזדמנות פז ולא מגבשת שום אסטרטגיה לא רק לעידוד עלייה אלא גם לא לקליטה מוצלחת שלה ועובדה היא שבתוך מגמת העלייה בהגירה לישראל של דוברי צרפתית יש התמתנות ואף ירידה לאחרונה".