כרמון הוסיפה: "קצב תמיד ניסה להציג את עצמו כקורבן. קודם כל כקורבן המזרחי. הוא עדיין משחק על הפן הזה. זה נוראי כי רוב הקורבנות שלו היו נשים מעדות המזרח ומשום מה איש לא חס עליהן. להכניס את הנושא העדתי מאוד מאוד מקומם בעיני". על האפשרות שעורכי דינו של קצב יערערו על ההחלטה אמרה: "הם הודיעו שהם יערערו וצריך לבדוק מי מממן את עורכי דינו היקרים והכושלים. לגבי האפשרות שבסופו של דבר תוגש בקשת חנינה לנשיא ריבלין אני סומכת על תבונתו ושיקול דעתו של הנשיא שלא יעלה בדעתו להעניק חנינה או לקצוב את עונשו של קצב".
המתלוננת סיכמה את דבריה: "בשמן של כל קורבנותיו של קצב אני אומרת שהמאבק שלי ציבורי יותר מאשר אישי. אני מטפלת בהתנדבות בנפגעות תקיפה מינית והמסר של ועדת השחרורים שלא יאפשרו לעבריין מין ששב ותוקף את קורבנותיו מילולית לצאת לחופשי הוא מסר חיוני לטובת הנושא עצמו, כדי שנשים לא יחששו להתלונן".
לדבריה, "איפה זה יעמיד את כל תוכניות השיקום? הסכנה היא ציבורית, היא לא פיזית, אני גם לא חששתי ממנו אי פעם, הוא לא אדם גדול וחזק. ביקשתי להצטרף לדיוני ועדת השחרורים, דרך השב"ס ודרך הפרקליטות, אמרתי שאני רוצה להופיע בפניהם, וסורבתי בנימוק של 'התיישנות'", סיפרה כרמון. "הייתי אומרת להם שמאז החיים שלי התהפכו לבלי שוב. מהרגע שאישה נחשפת, או נודע שהיא התלוננה או שהיתה בפרשיה כזו, היא הופכת לאדם לא אטרקטיבי, לא לחתונה ולא לתעסוקה".
התרעות פיקוד העורף