לדברי יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, "מדובר בתגלית חשובה מאוד לתולדות תעשיית הזכוכית בארץ ישראל ובעולם כולו. העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומית מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות שנעשו לכלי זכוכית מתקופה זו, שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית באזורנו. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצר חומר הגלם שמהם הופקו כלים אלה".
האתר בעל החשיבות העולמית התגלה במקרה בקיץ האחרון בתוואי רכבת העמק החדשה, על ידי מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד. במהלך עבודות תשתית להקמת המסילה בקו שמחיפה מזרחה, ראה לפתע בחתך גושי זכוכית, רצפה ושכבת אפר.
בתקופה הרומית הקדומה התרחב מאוד השימוש בזכוכית בשל תכונותיה: שקיפותה, יופיה, עדינות הכלים ומהירות הכנת הכלים בשיטת הניפוח, שנכנסה לשימוש באותו זמן והוזילה את ייצור הכלים. מהתקופה הרומית ואילך היתה הזכוכית בשימוש כמעט בכל משקי הבית, והיא נכנסה לשימוש גם בבנייה הציבורית: לחלונות, פסיפסים וכלי מאור. כתוצאה מכך נדרשו כמויות גדולות של זכוכית גולמית והחלו לייצר זכוכית במרכזים מיוחדים בכמויות גדולות מאוד. המפעל שנמצא בחפירה הוא דוגמה לאחד ממרכזי הייצור הקדומים האלה.
בלוח תעריפים שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה, נכתב כי ישנם שני סוגי זכוכית - הראשון מכונה זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) והשני - זכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית היתה ירקרקה וזולה יותר מזו המצרית.
התרעות פיקוד העורף