בעקבות העדות שנחשפה בסדרה התיעודית "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?", בפרקליטות מבהירים כי "מדובר בעדות שנתן אדם בשם א"ח, שש שנים לאחר הרצח, בה סיפר כי בת זוגו לשעבר א' סיפרה לו במועד סמוך לרצח כי היא זו שרצחה את המנוחה. בעקבות מסירת עדות זו, נערכה חקירה שנועדה לברר אמיתות הטענה. במסגרת החקירה נחקרה בת זוגו לשעבר א' והיא הכחישה לחלוטין את טענותיו וטענה כי היה לא"ח מניע ברור להפליל אותה משום שנפרדה ממנו זמן קצר לפני כן".

בפרקליטות הבהירו כי "אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, הקושרת את א' לרצח תאיר ראדה ז"ל. לא רק שהחקירה הנרחבת לא העלתה ממצאים התומכים במעורבותה של א' ברצח, אלא שחלק מפרטי הגרסה שמסר א"ח, לכאורה מפיה, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת. הרקע להגשת התלונה, כמו גם הפרטים שעלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג מלמד, כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית בין שני בני זוג, תוך שנמצא כי שניהם אינם יציבים בנפשם".

במסגרת ערעורו של זדורוב לביהמ"ש העליון על פסק הדין המקורי של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, ביקשה הסניגוריה הציבורית להגיש ראיות חדשות בארבעה נושאים, כשאחד מהם היה נושא זה, והבקשה הייתה להגיש הודעות ונתונים מחקירתו של א"ח. הפרקליטות התנגדה להוספת ראיה זו, בעיקר משום שגרסתו של א"ח נחקרה במשטרה ונמצאה חסרת בסיס בכל הנוגע לרצח המנוחה, ומשום שדובר בגרסה כבושה שמסר א"ח בשעה שהיה לו לכאורה מניע להעליל על בת-זוגו לשעבר. בית המשפט העליון, בהחלטה מיום 17.3.13, דחה את הבקשה להוספת ראיה זו, אף כי הורה לביהמ"ש המחוזי לגבות שתיים מהראיות האחרות שגבייתן התבקשה. מלבד זאת, הדגישו בפרלקיטות כי 6 מתוך 7 שופטים שדנו בתיק השתכנעו חד-משמעית שזדורוב הוא הרוצח של תאיר ראדה ז"ל.

"האישה סובלת ממצב פסיכוטי"

בפרקליטות גוללו את שאירע מאז שניתנה עדותה של א"ק במשטרה: "בשנת 2012, שש שנים לאחר הרצח של תאיר ראדה ז"ל, טען א"ח כי בת-זוגו לשעבר א' סיפרה לו כבר ביום הרצח שרצחה את תאיר ז"ל, אז גם שיתפה אותו בפרטים אודות האופן שבו ביצעה את הרצח והראתה לו לדבריו את הסכין ששימשה אותה וכן את בגדיה המגואלים בדם. לדבריו, הוא לא סיפר את הדברים לאיש כיוון שחשש לחייו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה משטרתית. א' נעצרה, נחקרה ושללה מכל וכל את הטענות. בהודעתה סיפרה כי לאחרונה נפרדה מא"ח לאחר תקופה בת כעשר שנים.

לטענתה, מאז נפרדו א"ח מאיים להרוס את חייה, כנקמה, הוא שולח לה מסרונים בעלי אופי מאיים, והעלה לפייסבוק תמונות עירום שלה. כן התברר כי בגין האירועים הללו ועוד טרם פנייתו של א"ח, הגישה א' תלונה במשטרה שם הוסיפה וטענה כי במהלך השנים בהן היתה בת זוגו, א"ח נהג בה באלימות קשה וכן תיארה שני מקרים בהם אנס אותה וביצע בה מעשה סדום. בהמשך, ביטלה א' את התלונה לאחר שסברה כי א"ח השלים עם הפרידה.

לאחר זמן קצר א' נעצרה בשנית בגין ניסיון לתקיפת אחד מהעדים שמסרו הודעה בתיק וכן בגין תקיפת שוטרים. לשכת התביעות המשטרתית הגישה נגדה כתב אישום במסגרת מעצר. לאור גרסתה במשטרה והתנהגותה באירוע התקיפה, היא נשלחה להסתכלות בתנאי אשפוז, כאשר ההבחנה הראשונית היתה שמדובר באישה עם קווי אישיות גבוליים, בעיות בהתנהגות וחשד למצב פסיכוטי פעיל. בהמשך, נשלחה להסתכלות נוספת בבית החולים שער מנשה, שם נקבע כי היא סובלת ממצב פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין וההליכים נגדה הופסקו.

גרסתו של א"ח, באשר לפרטים ששמע מא' וכן לראיות החפציות אשר לדבריו, ראה באופן ישיר, נחקרה עד תום ע"י ימ"ר צפון (יחידה אחרת מזו שחקרה את הרצח). כאמור, תוצאת החקירה הנרחבת שנערכה היתה כי מלבד גרסתו של א"ח - העומדת מול גרסתה של א' יחד עם המניע הנטען להפללתה, אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, הקושרת את א' לרצח המנוחה. החקירה הנרחבת לא העלתה ממצאים אובייקטיביים כלשהם התומכים במעורבותה של א' ברצח המנוחה. לא זו בלבד, אלא שחלק מפרטי הגרסה שמסר א"ח לכאורה מפיה, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת.

הרקע להגשת התלונה, כמו גם הפרטים שעלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג מלמד כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית בין שני בני זוג, שאף אחד מהם אינו יציב בנפשו. התברר כי כחודשיים קודם לכן יזמה א' את פרידתם, ומבדיקת המחשב והטלפון הנייד של א"ח נמצא כי מאז הפרידה יחסו כלפיה היה אובססיבי. עוד התברר כי א"ח תכנן מבעוד מועד את הגשת התלונה בגין מעורבותה כביכול של א' ברצח המנוחה. במחשבו נמצא קובץ word המהווה מעין "ניסוי כלים" או "טיוטה" של הגרסה שמסר בחקירתו. הטיוטה כללה פרטים אשר פורסמו באמצעי התקשורת אודות הרצח, ונמצאו מספר סתירות בין תוכנה לבין הגרסה הסופית שמסר בחקירה.

"תאיר לא נחתכה בבטנה ולא ננשכה"

בניגוד לטענה שעלתה, כי לא' יש "דחף" לחתוך מעיהם של אנשים ולהיכנס לתוכם ובניגוד לגרסה שמסר א"ח לפיה היא נשכה את המנוחה בצווארה, לא נמצא כל חתך על בטנה של תאיר המנוחה, ואף לא נמצאו סימני שיניים או דנ"א זר בגרונה. לא נמצאו אף שאריות דנ"א זר מתחת ציפורניה, או טביעות אצבע התואמות את אלה של א' בשום מקום בבית הספר. עוד עלה בחקירה כי הסכין שא' עשתה בה שימוש, לפי הסיפור שסופר, כלל לא היתה ברשותה בזמן הרצח אלא הוחרמה על ידי המשטרה כחצי שנה קודם לכן, ולא נמצאה כל ראיה כי רכשה סכין זהה נוספת.

למעשה, גרסתו היתה גרסה כבושה ללא הסבר סביר, שנמסרה בנסיבות בהן קיים לכאורה מניע חזק להעללה, ולאחר שפרטים רבים הכלולים בה כבר פורסמו בהרחבה באמצעי התקשורת שא"ח נחשף אליהם ואינם מהווים – נכון לעת מסירת הגרסה, פרטי חקירה מוכמנים. מעבר לכך, הסיפור שמסר א"ח על הדרך בה ביצעה כביכול א' את הרצח הוא בלתי הגיוני על פניו. לדבריו, א' יצאה לבית הספר כשהיא לבושה בגדי גבר, פאה פורימית ונעלי עקב סגולות, נכנסה לבית הספר, רצחה את המנוחה ויצאה מבלי שאיש הבחין בה. אף אחד מעשרות הנוכחים בבית הספר שנחקרו לאחר הרצח, והתבקשו לתאר דמות או דבר חריג שראו, לא תיאר דמות הדומה לתיאור החריג ביותר שמסר א"ח".

א"ק מבהירה: "לא רצחתי את תאיר ראדה, אוקיי? שתדעו"