בעקבות השמועה השקרית על פציעתו של גלעד שליט בתאונת דרכים, שוחח גבי גזית בתוכנית הבוקר ב"רדיו ללא הפסקה" עם סשה דרטווה, מומחה לרשתות חברתיות, שהקים את מערך הניו-מדיה של צה"ל, שסיפר על הקלות בה מופצות שמועות, בעיקר "בזכות" הוואטסאפ. "בזכות האנונימיות, אתה יכול לעשות בוואטסאפ מה שבא לך", הסביר דרטווה.

"אנשים עושים את זה מתוך רוע, לחלוטין, ורצון לשתף במידע שיש להם. הפעם הראשונה שהרגשנו את השמועות ממש בארץ היתה ב'צוק איתן'. המון חיילים התחילו להפיץ מידע על מספרי הרוגים, שמות של הרוגים ונפגעים, ואין לך שליטה בכלל על הדבר הזה, שמופץ מאוד מהר. ההודעה על גלעד שליט כתובה בצורה מאוד עיתונאית, בלי שמישהו ייקח אחריות, אין פה איזה מקור.

"כל אחד יכול להיות המקור ואתה לא יכול לעקוב אחרי זה. בניגוד לפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, שבהן אפשר להפעיל תוכנות ניטור ולהגיע למפיץ השמועה, הוואטסאפ היא רשת סגורה. לפני שבועיים היא גם התחילה לאפשר קידוד של ההודעות ולמנוע גישה אליהן על ידי האקרים או מעקב משטרי, מודיעיני או תקשורתי. נניח שמערכות מודיעין יכולות לפרוץ את זה, אבל למודיעין הפשוט יותר קשה, ויותר קשה לעקוב אחרי מי שהפיץ את המידע ומי המקור שלו".

"מי שכן יכול להגיע למפיץ זו וואטסאפ עצמה, בשיתוף גורמים משטרתיים", ציין דרטווה, "אבל ראינו לאחרונה בארצות הברית שלא מצליחים לפרוץ לאייפון וחברת 'אפל' לא מסייעת. לחברות יש שליטה על מידע מאוד גדול ובעל ערך ברמת הביטחון של האזרחים, וקיים פער מאוד גדול בינן לבין הרשויות, שצריכות לעבוד ביחד. מדברים כל הזמן על הסתה הפלסטינית נגד ישראל ברשתות החברתיות הפתוחות, אבל לא מדברים על הוואטסאפ, שהיא הרשת הגדולה ביותר, כי בה אי אפשר לשלוט.

לוואטסאפ כן יש אחריות למידע, אבל אין פה שיתוף פעולה, והחברה לא מעבירה את המידע לרשויות הישראליות. זה הרבה פעמים מסכן חיים של אזרחים ישראלים. דאעש, למשל, משתמשים בתוכנה מתחרה להעברת מסרים, שלה כן יש קידוד, לאחרונה כאמור וואטסאפ הוסיפו את הקידוד וארגוני טרור יוכלו מעכשיו להשתמש בו".

לשיחה הצטרפה חברת הכנסת רויטל סוויד מ"המחנה הציוני", שאמרה: "בעקבות השמועות בתקופת 'צוק איתן' הוגשה הצעת חוק של ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שמבקשת לחייב בסכום של 14 אלף שקלים מי שיפיץ שמות של הרוגי צה"ל או טרור לפני שיצאה הודעה רשמית. אני חושבת שחייבים לעצור את תופעת השמועות האלה, במיוחד בימי פיגועים ומלחמה, מצד שני אני לא חושבת שהחקיקה היא רלוונטית, כי אי אפשר באמת לגדוע את הדבר הזה, ואני לא בעד חקיקה שלא מיושמת. למשל, 'חוק הסרטונים' שעבר בכנסת הקודמת מחייב בעד חמש שנות מאסר למי שמפיץ סרטון מיני פוגעני ברשת חברתית. בפועל אי אפשר ליישם את זה.

"בפרשיית 'אלנבי 40' עברו סרטונים ללא הסכמת המצולמת בהם ומשטרת ישראל לא היתה יכולה להסיר את הסרטונים או להגיע למי שהעביר אותם. בוואטסאפ כשיש ויראליות מאוד מאוד קשה לעצור את זה, ואין יכולת להגיע למקור, עד שלא תהיה הטכנולוגיה שתאפשר זאת, או תאפשר למחוק את הסרטונים לאורך השרשרת".

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו

מומחה לרשתות חברתיות: "ההודעה על שליט נכתבה בצורה עיתונאית"

גל השמועות שהתרוצץ במדינה על מעורבותו של החייל השבוי בתאונת דרכים בצפון, הצית שוב את הדיון על הוואטסאפ. סשה דרטווה: "אנשים עושים זאת לחלוטין מתוך רוע"