לפני כשלוש שנים אפרים הלוי, מי שהיה בעבר ראש המוסד, כתב חוות דעת על מעורבותן של חברות סיניות בהנחת קו הרכבת לאילת. הלוי סבר שמעורבות מעין זו אינה רצויה למדינת ישראל מאחר שהתעניינותה של סין במזרח התיכון היא גיאו־פוליטית לא פחות מאשר היא כלכלית, וכי סין מבקשת להפוך ל"שחקנית בעלת אינטרסים באזור". הוא אף הצביע על הקשרים בין סין לבין איראן ועל סין כמי שסייעה לאיראן בהולכת שולל בכל מה שקשור לתוכנית הגרעין שלה. “הממשלה אומנם לא קיבלה את דעתי", אומר הלוי השבוע ל"מעריב המגזין", “אבל אני עדיין סבור כך. לא שיניתי את דעתי".
מאז חוות הדעת של הלוי, השקיעו חברות סיניות בחברות ישראליות עשרות מיליארדי שקלים. המספרים מדהימים. רק בשנה האחרונה השקיעו הסינים בחברות ישראליות כ־10 מיליארד שקלים. ברכבת הקלה בתל אביב הסינים ישקיעו כ־8 מיליארד שקלים, בנמל אשדוד החדש בין 3 ל־4 מיליארד שקלים. כ־2 מיליארד שקלים השקיעו חברות סיניות בשנה האחרונה בתחום ההייטק, השקעות המהוות כ־15% מכלל ההשקעות בתחום. בחודש פברואר
בישראל, בניגוד לעולם, הדיון במעורבותה של סין בכלכלה המקומית זניח לחלוטין, וזאת אף על פי שסין מעורבת מאוד בכלכלה הישראלית לא רק באמצעות השקעות, אלא גם כמייבאת וכמדינת יצוא גדולה. ב־2015 סין ייבאה לישראל מוצרים בסכום של 22.1 מיליארד שקלים והייתה ליבואנית
התרעות פיקוד העורף