"אנו המשפחות השכולות אנו הגיבורות", אמרה מרים. "לאסוף את השברים. להשתתף בחתונות של החברים ולדעת שלא נלווה את הבן שנפל ואת הנכדים שלא יהיו. ולחזור שוב אל הבית הריק. גיבורות בלילה כששואלים אותנו מה שלומכם - הכל בסדר. גיבורות שרוצות לומר שלא הכל בסדר אבל אין מי שישמע. גיבורות שלפעמים משנים את העבר רק כדי למנוע מבוכה. אנו נעות במעגל ה'אין' ומעגל ה'יש'. כך לומדים להוסיף יש לתוך עולמנו המלא ב'אין".