נער בן 17, חרדי, תל אביבי, פוגש בחוף הים את הדמות הנערצת ביותר בעולמו באותם הימים, הרב של צפון תל אביב, יונה מצגר. בניגוד לאחרים, הביישנים שרק מתלחששים ומצביעים, הנער אבי זרקי ניגש, לוחץ את ידו של הרב ומציג את עצמו כשוחט וכמוהל מוסמך. "ככל שהבן אדם מולי יותר בכיר, כך יש לי עניין לכבוש את היעד", הוא מסביר היום את שאירע לפני 30 שנה. "אם ביל קלינטון ילך ברחוב ואנשים יעמדו ויצביעו וילחשו 'הנה קלינטון', אני אגש ואלחץ לו את היד. בסופו של דבר הוא גם יבוא אלי הביתה".
הרב אבי זרקי (47) הוא אדם מורכב. גם אחרי שעות וימים של שיחות עם האיש קשה לרדת לסוף רבדיו וניגודיו. בסופו של אותו מפגש בחוף, כששניהם לבושים בבגדי ים בלבד וללא כיפות, הזמין הרב מצגר את זרקי לביתו, ביקש לראות את תעודות הסמכתו, ערך לו בחינות כדי לבדוק את מקצועיותו וכבר בשבת שלאחר המפגש ערך זרקי ברית מילה. בהמשך עודד אותו מצגר, מי שחיתן אז את השמנה והסולתה של ישראל, להתחיל לערוך חתונות בעצמו.
אישיותו הכריזמטית והקלילה סוללת לו את הדרך לאירועי האלפיון העליון והסלבס. "רבנים כמו מצגר לא יכולים להרשות לעצמם להשתחרר מהממלכתיות, הם חייבים להיות רשמיים, הם מרגישים צורך להתכסות בכל הכסות הזו של החליפה. גם אני חשבתי באותם הימים שהחליפה הרבנית עושה את הרב. אפילו הגעתי, אחרי בירורים, לחייט של הרב מצגר והרב לאו כדי להרגיש בליגה הזו. רציתי פראק מושלם כמו שלהם. עד היום אני לובש את החליפה הזו לחתונות שאני עורך, אנשים רוצים לקבל את כל החבילה". היום זרקי משיב טובה למצגר, מותג העל שקרס ומואשם בעבירות מרמה ושוחד. "אני מכיר לו את הטוב, זוכר לו שבנה אותי בהתחלה, וכל עוד לא הוכחה אשמה, עומדת לו זכות החפות ומגיעה לו הגנה. ראיתי את כל חומר החקירה של הרב מצגר, הררי ניירת. המשטרה עשתה עבודה טובה, אבל יש בזה גם חורים. הרב מצגר נותר בלי כלום, נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אם תוכח אשמתו, הוא יישא בכל השלכות הדין, אין אדם חסין, אפילו האדם הראשון שאלוהים ברא חטא ונענש. אני עוזר לו מורלית, כשאדם נורמטיבי ובעל מעמד מסתבך בפלילים ומוצא את עצמו במעצר, עולמו קורס עליו".
זרקי יודע על מה הוא מדבר. לפני שלוש שנים הוא מצא את עצמו מבלה לילה בתא המעצר עם סוחרי סמים, רוצחים ושוהים בלתי חוקיים. "עברתי את זה על בשרי. היום אני מבין מה זה כשבן אדם אומר לי שהפה נהייה יבש, שהחיים נראים כמו מגדלי התאומים ברגע הקריסה".
בערב דפקו שוטרים על דלת ביתו. "הם עומדים שם ואומרים לי 'כבוד הרב, אנחנו צריכים לקחת אותך לתחנה בעקבות הגשת תלונה על אלמ"ב (אלימות במשפחה - ה"ס). מי ידע בכלל מה זה אלמ"ב", הוא מספר. זרקי מצא את עצמו בתחנת המשטרה, נחקר על ידי חוקרת אחת ובהמשך מועבר לקצין חקירות. אמצע הלילה והקצין מסביר לרב שהוא חייב להשיג עורך דין עוד הלילה כדי שיהיה מי שייצג אותו בבוקר, כשיובא לפני שופט. "לא הבנתי את המצב שלי, וכשהוא הציע לי לקחת עורך דין, אמרתי לו שאני לא צריך. הקצין הזה הבין כמה אני לא מבין, ולחץ עלי להשיג עורך דין בארבע בבוקר. הוא היה הגון איתי, אבל בכל זאת הועברתי לתא המעצר".
"יש לי את היכולת לא לפחד מכלום. נתתי לעצמי טפיחה על הגב התחתון ואמרתי לעצמי 'קדימה חביבי, אתה עובר גם את זה'. אני תמיד עושה את זה כשאני נקלע לדברים קשים. אחרי 20 שנה במילואים ביחידה לזיהוי חללים, ראיתי וחוויתי דברים קשים מאוד".
"הורדתי את הנעליים ושמתי אותן בתור כרית מתחת לראש. שמתי את הכיפה על העיניים והלכתי לישון".
אחרי מעצר בית, קיבל זרקי באופן אוטומטי צו הרחקה ל־30 יום מביתו, שם שהו גם שלושת ילדיו. "השמיים נפלו עלי", הוא מספר. "זה מרגיש שהכל קורס, המעמד, הביטחון העצמי, הכבוד העצמי. התביישתי לספר, לא ידעתי איך להתחיל לספר. מה אספר? שנעצרתי? על מה? שהובלתי באזיקים בידיים וברגליים, שהסיעו אותי בזינזאנה, משפיל".
"בטח, אנשים מתרחקים. למה להם להסתובב עם אדם שעצם הקישור אליו מעלה שאלות? כל עוד אדם מכובד, מקושר, רם דרג ומעלה כולם רוצים להיות קרובים אליו, רוצים תמונה איתו, סלפי. ברגע שהוא מסתבך, מי ירצה להיות מצולם איתו? הנה, הנשיא לשעבר קצב היה בן בית אצלי, היו לי תמונות שהוא יושב אצלי. נו, איפה התמונות היום? למה הן לא תלויות?".
מאותו לילה אפל בכלא יצא מתוק. הרב זרקי מייעץ כבר שנים רבות לאנשים שמתחבטים בעניינים שונים. "תמיד רציתי להיות רב שונה, רב מודרני עם כל המעלות של הרבנים של פעם. הרי פעם רב העיירה היה גם השוחט וגם המוהל, גם המחתן וגם המשכין שלום בית, גם הקברן וגם הפסיכולוג. רציתי שלבית שלי יבואו אנשים לקבל עצה. אני לא באבא, אני לומד ומרחיב אופקים כדי לייעץ ממקום של ידע".
אבל אתה מבין שאם אישה מתלוננת על אלימות והמקרה הוא אותנטי, היא עשויה לסיים את חייה כשהיא חוזרת הביתה, בזמן שהשוטרים מתחילים בדיקה.
"המשטרה צריכה לקבל את התלונה, לצייד אותה במכשירים מתעדים, ולשלוח אותה הביתה עם הנחיות איך לדובב את הבעל ולאסוף ראיות. כל זה בלי שהוא יודע שהיא הגישה תלונה במשטרה. אפשר היום להגיש חומר לעיני שופט בלבד ואז לאשר להתקין מצלמות בבית, על חשבון האישה המתלוננת, ולאסוף ראיות חותכות. ואם באמת נאספות ראיות, שיקרעו לבעל הזה את הצורה".
"בשביל לרצוח לא צריך אקדח ולא סכין, ולא תלונה במשטרה. אם הוא רוצח הוא לא צריך כלום".
"אבא שלי יצא בבוקר על האופניים, נדרס ואיבד את חייו. השופט שאפשר לנהג הזה להמשיך לנהוג הלך הביתה? האם התשובה לכל עוול שנגרם בעולם היא עוול לאדם אחר במכפיל של 400? זה נורא שנשים נרצחות על ידי בעליהן, צריך להעניש את הבעלים בכל חומרת הדין. אבל אי אפשר, בשם 15 נשים שנרצחות בשנה, להרוג 500 גברים. כל שנה 500 גברים מתאבדים כתוצאה מתלונות שווא. את יודעת מה המשמעות שהאישה לא נותנת להם לראות את הילדים? יש עורכי דין שמדריכים את הנשים שמגיעות אליהם כדי להגיש תביעת גירושים, להתלונן במשטרה שהבעל התעסק עם הילדה שלהם. זה גזר דין מוות עבור גבר נורמטיבי. היום לא עושים כלום לנשים שמעלילות על בעליהן".
הרב זרקי הוא הכל מכל. מייצג חרדיות שקלה לעיכול עבור קיבה חילונית, פרפורמר בגובה 1.65 מטר בלבד, מפוצץ בקסם אישי, ידע נרחב ושפה קולחת, רב חרדי בעל הסמכות רבות וגבר תל אביבי נאה בלבוש ספורט־אלגנט.
"אני חושב שהרשמיות הזו, חליפת הרב, היא כלוב של זהב שאנשים בונים לעצמם. את תקראי לי 'הרב זרקי' גם אם אלבש חולצה תכלת וגם אם אלבש גלבייה. תראי את בניזרי שהלך לבית סוהר עם חליפה, קצב הלך לבית סוהר עם חליפה. מה אתה לובש חליפה? אתה הולך לבית סוהר. למה אני לבוש ספורט־אלגנט? כי אני בז לכל הבגדים האלה. הבגדים האלה לא עושים אותנו".
"אני לא רוצה להיות אדם שאני לא. זו הסיבה שאנשים אוהבים אותי. יום אחד, בהלוויה של אחד מנשיאי המדינה, לא זוכר אם עזר ויצמן או חיים הרצוג, ז'קלין ליכטנשטיין חברתי ראתה את החברים שלה, צעקה ונופפה בידיים. אביגדור בעלה, אריסטוקרט, רצה לקבור את עצמו. אבל ז'קלין הייתה מי שהיא. כמו ג'ודי מוזס או צופית גרנט".
"לפני המון שנים, באחת השבתות, צעדתי לכיוון ברית מילה שהייתי צריך לערוך. פתאום נעצרת לידי מכונית מפוארת ומתוכה יוצאת פנינה רוזנבלום, כולה מתלהבת לראות אותי, כי שבוע לפני זה הייתי אצלם בבית ברמת גן, עשיתי להם מזוזות. והיא קופצת מהאוטו ולוחצת לי יד, אז עוד לא הייתי לוחץ יד לנשים באופן רשמי, רק אם אישה הייתה מושיטה לי יד הייתי משיב ביד רפה כדי לא להעליב. ואז הרב חיים פרדס, אב בית הדין הרבני בתל אביב שנפטר מאז, עבר ברחוב ואמר לי 'אתה נותן יד לזונות?'. לימים הרב הזה הורשע בעבירות מין. אז אני שואל, בשביל מי אני חי? רק בשביל עצמי. לא צריך את הבגדים ואני לא אוהב מסיכות".
הוריו עלו מבוכרה ב־1949 והשתקעו בדרום תל אביב. "אבא שלי היה איש חכם מאוד. צבע במקצוע, אדם עם ידי זהב". אמו עבדה בצעירותה בתחום היהלומים. גדל עם שני אחים, אח ואחות. בגיל 10 עקרו לצפון הישן של תל אביב ושם הוא חי עד היום.
"הוא יכול להיות יהודי כשר וטוב גם אם הוא שוכב עם זכר. יהודי הוא יהודי. יהודי הוא כשר וטוב גם אם הוא עשה עבירות. 'ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא', אומר הרמב"ם. אנחנו בודקים כל הזמן בציציות של אחרים, ואני אומר תבדוק את עצמך. פעם באתי לבית כנסת לעשות ברית מילה ואנשים ביקשו לעלות ולקרוא בתורה. עלו אחד אחרי השני ואז עלה אדם נוסף ומישהו קפץ בקהל ואמר שהוא אינו יכול לקרוא כי הוא הומו. עצרתי הכל ואמרתי שזו שפיכות דמים. מה זאת אומרת שהוא לא יכול לקרוא בתורה? מי אמר שכל מי שעולה לקרוא בתורה הוא לא הומו? מי אפשר לך לשפוך את דמו? מה, לא היו רבנים שהתעסקו עם התלמידים שלהם? אז הם לא עלו לתורה?".
הוא אוהב את המדינה ורואה בכאב את השנאה הגואה, את הפילוג והקיטוב. "לא הייתה לנו מעולם תקופה כזו טובה כמו היום במדינת ישראל, גם לא בתקופת שלמה המלך. יש לנו עצמאות כלכלית, מדינית, צבאית, ביטחונית, טכנולוגית ותורנית, תראי כמה פרסי נובל יהודים מקבלים בעולם".
"כי אנחנו חולירות. אנחנו עם שנמשל פעם לכוכבים ופעם לעפר הארץ. אנחנו עולים עד הכוכבים ויורדים עד לעפר. אנחנו צריכים להבין שבגלל השנאה הזו נחרבו בית ראשון ושני. למה קוראים לשנאת חינם שנאת חינם? כי אין שום רווח בשנאה, אף אחד לא יוצא מורווח משנאה. אני אוהב את המדינה הזו והיה לי מאוד חשוב להתגייס ברמה האישית, הציבורית וכדוגמה אישית אני סבור שלא תיתכן שום עשייה בכל תחום שהוא, הלכתי, משפטי, מדעי, רפואי או טכנולוגי בלי המדינה. מאוד כואב לי לשמוע אנשים שאומרים שהם עוזבים, שזו ארץ אוכלת יושביה. נו, מה התחליף? אם אין לך מדינה שוחטים אותך, שורפים אותך ואת השיניים שמים בערימות. כשהחלטתי להתגייס, אבא שלי ניסה למנוע את זה, היה להם מאוד קשה להביא אותי לעולם והוא אמר לי שאני בן יקר, ואמא שלי התערבה ושאלה אם אני יותר יקר מילדים אחרים, ובזה תם הדיון והתגייסתי".
"אני הילד המצטיין של עולם הרבנות. אני מקלקל להם, אני אומר את האמת בפנים. אני עושה שירות מצוין לדת. אני הילד המצטיין".
התרעות פיקוד העורף