אחת ממשימות הרוחב בהן בחר השנה משרד מבקר המדינה לעסוק הוא סוגיית שילובם של בני מיעוטים בשוק התעסוקה בישראל, משום שהשתתפותם הנמוכה של ערביי ישראל בתעסוקה היא אחת המגמות המכבידות ביותר על הכלכלה הישראלית ועל קצב הצמיחה במשק זה שנים ארוכות.
המבקר מגדיר את תמונת המצב כעגומה ביותר גם במעטפת התומכת בשילוב ערבים בתעסוקה - אין שיפור במצב התחבורה הציבורית אל יישובים ערביים ומהם והיצע מעונות היום לילדים בני שלוש ומטה ביישובים אלה קטן ביותר. "ראוי כי משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי יקדמו הכנה של תכנית אסטרטגית מקיפה לצמצום הפערים. מאחר שלנושא זה יש זיקות לנושאים נוספים, כמו השכלה, עידוד יזמות עסקית והקמת אזורי תעשייה, נדרש טיפול מערכתי כולל בנושאים הללו".
בחודשים ינואר-אוגוסט 2015 בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו פעלו רשויות המדינה כדי להתמודד עם חלק מהפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בתחום התעסוקה. הבדיקה העלתה קשיים רבים ביישום התכניות הרב-שנתיות הקיימות: במשך שלוש מחמש השנים שבהן יושמה תכנית התעסוקה לאוכלוסייה הערבית נוצלו רק 28% מהתקציב שהוקצה ליישום התכנית בשנים אלה. הרשות לפיתוח כלכלי לא גיבשה תכנית מעקב ובקרה, ובכך לא אפשרה לעקוב אחר יישום אחד היעדים המרכזיים של תכנית "12 היישובים" עליה הוכרז ולכן לא ניתן להעריך את תפוקותיה ואת יעילותה של התכנית ביישובים בהן אמורה היתה להיות מיושמת.