נמצאה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות פליליות מצידם של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, מנהל מעון ראש הממשלה עזרא סיידוף והחשמלאי  אבי פחימה שהועסק במעון, לכאורה בניגוד  לעמדתה של הוועדה האמורה לאשר מינויים במעון ראש הממשלה.
 
בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב כי היחידה הארצית של המשטרה סיימה את החקירה בעניין מעונות ראש הממשלה. "הפרשה החלה בפברואר 2015 באישור היועמ"ש לממשלה  ופרקליט המדינה והתמקדה במספר נושאים, אשר בעניינם עלה חשד לביצוע עבירות פליליות, בהן חשד לקבלת דבר במרמה וכן למרמה והפרת אמונים, כולל טיפול בתלונות הדדיות".
 
 באופן תמוה המשטרה לא פירטה את מהות החשדות לרבות האירועים שבגינם עלו החשדות וכן לא ציינה כי התגבשה תשתית ראיית לביצוע העבירות אלא הסתפקה בהודעה לקונית לכאורה לפיה "בסיומה של החקירה, הועברו כל הראיות לכאורה, הממצאים והתובנות שנאספו בחקירות המשטרה לפרקליטות מחוז ירושלים אשר ליוותה את החקירה לצורך עיון והחלטה".

אגב, החקירה החלה לאחר שהיועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין אימץ את עמדתו של ראש אח"מ במשטרה ניצב מני יצחקי, אשר לפיה בדיקת המשטרה העלתה חשדות למעשים פליליים. הממצאים עלו בתום בדיקה בעקבות דוח מבקר המדינה יוסף שפירא וכן לאור תלונות שהגיש בשעתו איש האחזקה של המעון,שקשר את רעיית ראש הממשלה וסיידוף לביצוע העבירות כביכול.
 
בין היתר עלתה מעורבותה של שרה נתניהו כמי שדאגה להעברה ריהוט הגן שנרכש עבור מעון ראש הממשלה בירושלים למשכנה של המשפחה בקיסריה וכן דרשה להעסיק לכאורה את קבלן החשמל פחימה.  ביאח"ה וכן על פי מבקר המדינה מי שאחראי על אישור הוצאות שלא על פי הנהלים וכן הוצאות מנופחות בניגוד לתקנון והוראות החוק, הוא סמנכ"ל המשרד סיידוף. היועמ"ש לממשלה העביר אף חלק מחומרי הבדיקה לנציבות שירות המדינה כדי שזו תפתח בהליך בחינת השעייתו של סיידוף מתפקידו.
 
מי שביקש לחקור את סיידוף תחת אזהרה היא המשטרה שכן בשעתו כבר זומן סיידוף למסור את גרסתו כעד, אז סברו החוקרים כי הוא אינו מספק את החומרים שהם צריכים לבחינת הפרשה וכי רק חקירה באזהרה יש בה כדי להוביל לגילוי האמת בנושא. סמנכ"ל משרד ראש הממשלה גורר באמתחתו פרשיות מהעבר שמסתבר בדיעבד כי לא הפריעו לו להתקדם למשרות הבכירות.

פרשת מני נפתלי: נקבע כי אין זכות ערעור לשרה נתניהו



בתוך כך, ובפרשה אחרת לגמרי, בית הדין הארצי לעבודה דחה הבוקר את דרישתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, לערער על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שקיבל את תביעת אב הבית לשעבר במעון רה"מ, מני נפתלי.

נתניהו גם חויבה בהוצאת משפט על הליך הערעור שלה בסך 3000 שקלים. בית הדין קבע כי לנתניהו כלל לא נתונה זכות הערעור על פסק הדין "ולפיכך דין הערעור מטעמה להימחק על הסף". הנימוק המרכזי לשלילת זכות הערעור הוא ששרה נתניהו מלכתחילה כלל לא היתה צד לתביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה על תנאי ההעסקה הפוגעניים שלו, וכי היא הובאה לסייע בידי בית הדין להגיע לחקר האמת.

"עניינה האישי לא היה מושא הדיון ואחריותה האישית לתנאי העסקתו של מר נפתלי לא נקבעה. הבאתה כעדה כדי לברר את טענתו של מר נפתלי לתנאי העסקה פוגעניים במעון ראש הממשלה, הגם שנקבעה 'תרומתה' לתנאי העסקה אלו, אין בה כדי להושיב אותה על 'דוכן הנאשמים' ולהציב אותה מעברו השני של השדה הדיוני שנועד לבדוק את מערך זכויותיו של מר נפתלי אל מול המדינה כמעסיקתו. אין בפסק הדין אשר דן בסביבת העבודה של מר נפתלי, כדי לשנות את מערך הזכויות שהיו נתונות לגב' נתניהו או החובות שחלו עליה" כך כתב אב בית הדין הארצי, כאמל אבו קאעוד, בהחלטתו.

הוא מוסיף ושולל את הטענה של אשת רה"מ בבסיס זכות הערעור שלה וכותב: "באשר לטענה כי פסק הדין פגע בפרטיותה של גב' נתניהו. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם מעון ראש ממשלה הינו 'מקום פרטי', אין חולק כי מעון ראש הממשלה היה גם מקום העבודה של מר נפתלי, וככזה ההתרחשויות בו, הרלוונטיות לתנאי העסקתו, אינם פרטיים".

 עו"ד נעמי לנדאו, המייצגת את מני נפתלי, אמרה בתגובה: "מלכתחילה היה ברור לכל בר דעת, ובוודאי לכל עו"ד צעיר, כי לגברת נתניהו אין עילה משפטית להגיש ערעור על פסק הדין בתביעתו של מני נפתלי, שכן מעולם לא היתה צד בו. כל שאיפתה של הגברת נתניהו היתה, ככל הנראה, להתיש את מערכת המשפט הישראלית. כל ההליכים שהגישה היו תמוהים, שלא לומר הזויים. בניגוד לניסיון של הגברת נתניהו ויועציה המכובדים לטעון שלא קיבלה הזדמנות להציג את עמדתה בהליך המשפטי, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי האמת היא הפוכה לגמרי, וסירב להיכנע לניסיונות של שרה נתניהו להלך עליו אימים". לנדאו הוסיפה: "אני קוראת לגברת נתניהו שוב, מעומק הלב, לעשות חשבון נפש אמיתי ועמוק ולהסיק מסקנות באופן מיידי. לא ייתכן כי הגברת נתניהו תמשיך להתכחש למציאות ותוסיף לפגוע כך בעובדי מעון רה"מ".