בישראל חיים כ־700 אלף לקויי ראייה (בוגרים) בדרגות שונות, שמהם 130 אלף כבדי ראייה או עיוורים לחלוטין. רק אחד מכל עשרה עיוורים בגיל התעסוקה אכן מועסק במשק. גם שיעור חסרי תעודת בגרות בקרב לקויי הראייה הוא יותר מפי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית. 
 
היום מצוין בישראל זו השנה השישית בליינד דיי, יום המודעות וההזדהות עם ציבור העיוורים ולקויי הראייה בישראל, פרי יוזמה של חושבים בצבע, קבוצת סטודנטים לקויי ראייה בחסות המרכז לעיוור בישראל ומשרד הרווחה. מטרת היום היא לעודד שילוב מוגבר בחברה ובתעסוקה של לקויי ראייה באמצעות עשרות אירועי העשרה ופנאי בכל רחבי הארץ. 
 
הקשיים בשוק התעסוקה ובתחום ההשכלה הם רק דוגמה אחת לאתגרים שעמם מתמודדים העיוורים בישראל. השילוב הוא אתגר גם בחיי החברה והפנאי. דוגמה ייחודית לשילוב כזה שנחשפת כאן לראשונה היא יוזמה של עמותת כן ולא, הפועלת במסגרת המרכז הישראלי לכלבי נחייה ומספקת לעיוורים ולקויי ראייה פעילויות ספורט קבוצתיות. הפעילויות מאפשרות לאנשים עם עיוורון לצאת לאור תרתי משמע, לא לשקוע לניתוק מהחברה ולהמשיך להיות אנשים פעילים. סירות הדרקון היא קבוצת חתירה פעילה וייחודית בעולם, המשתתפת בתחרויות רבות ומתאמנת דרך קבע במרכז דניאל לחתירה בתל אביב. היא מורכבת מחותרים עיוורים ומחותרים בעלי ראייה רגילה היושבים בסירות בקבוצות המורכבות מזוגות של חותר רואה וחותר עיוור. 

קבוצת החתירה בירקון. צילום: יותם רונן
קבוצת החתירה בירקון. צילום: יותם רונן

 

אחד החותרים בקבוצה הוא אורן חסן, בן 45 מיהוד, נשוי ואב לשלושה. אורן עבר בימי חייו טלטלות רגשיות רבות סביב מאור עיניו. בזכות סדרת ניתוחים שעבר בילדותו היא קיבל בהדרגה בגיל 6 את הראייה לאחר שנולד עם עיוורון. במהלך השירות הצבאי נפצע ואיבד שוב את הראייה בעין אחת ובגיל 31 בעקבות דחיית השתלת קרנית איבד שוב את הראייה לחלוטין. "כאדם רואה בלעתי את החיים. היה לי אופנוע כבד, הייתי עושה סנפלינג.. אבל כשהתעוורתי, אפשר היה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצאתי מהבית במשך שמונה שנים. זאת הרגשה שכאילו גודעים לך איבר ובבת אחת אתה צולל לעולם של חושך. רק לפני שש שנים כשקיבלתי את כלב הנחייה שלי החלטתי לחזור לחיים ובכל הכוח" הוא מספר ל"מעריב־השבוע". 
 
"קבוצת החתירה היא מיזם ייחודי ברמה בינלאומית ממש אבל ההתמודדות היא יומיומית" אומר אורן ומוסיף: "יש לחברה הרואה גם ברמת הקהילה וגם ברמת ממשלה הרבה מה לעשות. הנגישות עוד בחיתוליה, ואני מדבר על כל מקום. מבנקים וכספומטים ועד לסופרמרקט. בכל מקום אתה צריך עזרה, אתה צריך לחכות. וזה לא חייב להיות ככה". יש לו מסר חשוב גם למעסיקים: "כשהתעוורתי נאלצתי לעזוב עבודה ואחרי הנפילה לתהום, החלטתי להקים עסק עצמאי, אבל רוב העיוורים השכירים שרוצים להמשיך לעבוד נתקלים עדיין באפליה ובקשיים למרות החוק המחייב תעסוקת אנשים עם מוגבלות. יש היום שלל אמצעי עזר טכנולוגיים לשילוב עיוורים בתעסוקה ובכל זאת, לא רואים אותנו".