על ראש שמחתנו: מדוע המדינה מאפשרת למשרדים לנטוש את ירושלים?

כמעט עשור חלף מאז קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה להעביר את כלל יחידותיה הארציות לירושלים, אך בפועל יותר ויותר משרדים וגופים פועלים הרחק מהבירה

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
תנועת התעוררות מפגינה נגד מדיניות הממשלה
תנועת התעוררות מפגינה נגד מדיניות הממשלה | צילום: דוברות תנועת "התעוררות"
6
גלריה

ה-30 ביולי 1980 היה יום חגיגי מאוד לחלק מיושבי הכנסת. בקבוקי יין נפתחו בין זרי פרחים שנשלחו לסיעת התחיה, ושרי האוצר והחקלאות, יגאל הורביץ ואריאל שרון, השיקו כוסיות. אבל האווירה החגיגית לא רימזה על מה שהתחולל מאחורי הקלעים, עם אישורו הסופי של חוק יסוד: ירושלים.

מיוזמי חוק ירושלים, איראל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
מיוזמי חוק ירושלים, איראל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90 | מיוזמי חוק ירושלים, איראל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מה קרה מאז אושר החוק? ב־13 במאי 2007 קיבלה הממשלה את החלטה 1661, להעברת כלל היחידות הארציות שלה לירושלים. שבע שנים אחר כך, ב־18 במאי 2014, דחתה הממשלה את יישום ההחלטה למאי 2019, בכפוף לקביעת לוח זמנים לביצועה. ההחלטה על דחיית יישום ההחלטה באה על רקע דוח חריף שהגיש מבקר המדינה בנושא העברת משרדי ממשלה לירושלים.

ערב יום ירושלים 2016. ראש העירייה ניר ברקת, עיריית ירושלים וחברי השדולה למען ירושלים בכנסת עותרים לבג"ץ בבקשה להורות לתאגיד השידור הציבורי החדש לבטל את החלטתו לפעול מחוץ לירושלים, לקיים את החוק ולהקימו בעיר כפי שהיה עד כה, שכן ההחלטה לטענתם מנוגדת לחוק ולהחלטות הממשלה ומהווה פגיעה קשה בבירת ישראל.

בעתירה נטען עוד כי מעבר להיותה של החלטת התאגיד מנוגדת לחוק, יש בה כדי לפגוע פגיעה קשה בפיתוחה הכלכלי של העיר, הן בשל העובדה שבמהלך התקופה בה ישהה התאגיד מחוץ לירושלים הוא יגייס עובדים רבים שלא כולם יתגוררו בעיר, והן בשל כך שעובדי התאגיד תושבי ירושלים ייאלצו לנסוע למקום עבודתם אל מחוץ לעיר, דבר שעשוי לגרום להם לעבור להתגורר בעיר שבה יפעל התאגיד, או לוותר על עבודה עבור התאגיד.

"יהירות וחוצפה", ח"כ דוד אמסלם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"יהירות וחוצפה", ח"כ דוד אמסלם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90 | "יהירות וחוצפה", ח"כ דוד אמסלם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
זכה לפרס "יקיר תנועת ה-BDS" מטעם תנועת התעוררות, השר ארדן. צילום: פלאש 90
זכה לפרס "יקיר תנועת ה-BDS" מטעם תנועת התעוררות, השר ארדן. צילום: פלאש 90 | זכה לפרס "יקיר תנועת ה-BDS" מטעם תנועת התעוררות, השר ארדן. צילום: פלאש 90

על הרקע הזה, מסתמן כי שרת התרבות והספורט, מירי רגב, יוצאת נגד הזרם. עם כניסתה לתפקיד הכריזה כי מטה המשרד יעבור מתל אביב לירושלים, ופנתה לראשי האוצר כדי שיאתרו בניין משרדים בבירה. המטה עדיין פועל בתל אביב, אך לפני כשבועיים חנכה השרה את לשכתה החדשה בירושלים.

"קרב מוצדק ביותר", חבר הכנסת אלקין. צילום: פלאש 90
"קרב מוצדק ביותר", חבר הכנסת אלקין. צילום: פלאש 90 | "קרב מוצדק ביותר", חבר הכנסת אלקין. צילום: פלאש 90

"אני הולך להעלות את הנושא הזה בדיון ממשלה. אני הולך להציע לממשלה לבנות גוף אקטיבי שלא רק יטפל בהחרגות אלא יפעיל לחצים על משרדי הממשלה לעבור. אני מאוד ממוקד מטרה, ויש לי הרבה קרבות מסביב. היחידה המשמעותית שעברה בשנים האחרונות לירושלים הייתה נתיב, גוף תחת רה"מ שעוסק בקשר עם יהדות בריה"מ לשעבר, ומונה כ־70 עובדים. זה קרה, הפלא ופלא, בתקופה שאני כסגן שר החוץ הייתי ממונה על נתיב. היה קרב גדול מול ההסתדרות והתעקשתי. השמיים לא קרסו והכל מצוין. עצוב שזו היחידה המשמעותית שעברה. האתגר פה הוא גדול. הייתי מאוד שמח אם היו רבים כאלה, אבל כל התהליך שעברתי כסגן שר החוץ לימד אותי שכשרוצים אפשר. לכן, כשאני דורש את זה מהשרים ומראשי יחידות ממשלתיות, אני אומר שאם אני יכולתי, גם הם יכולים וחייבים".

"לא יעלה על הדעת כי בזמן שיד אחת של הממשלה פועלת לפיתוחה הכלכלי של ירושלים, היד השנייה מאפשרת לגופים ממשלתיים לפגוע פגיעה אנושה במאמצים אלו, על ידי העתקת פעילותם אל מחוץ לעיר. אנחנו תקווה שבית המשפט העליון יציב גבולות ברורים בנושא. נמשיך להילחם על כל מקום עבודה בירושלים ונוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה".

"נוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה", ניר ברקת. צילום: פלאש 90
"נוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה", ניר ברקת. צילום: פלאש 90 | "נוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה", ניר ברקת. צילום: פלאש 90

ממשרד האוצר נמסר: "הדיור הממשלתי אינו מוסמך לאשר הקצאת דיור מחוץ לירושלים. הסמכות נתונה בידי ועדת החריגים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ. המקרים שפורטו קיבלו את אישור הוועדה, ולפיה פועל הדיור הממשלתי. הדיור הממשלתי נוקט פעולות לאיתור דיורים זמינים בהליכים מכרזיים שונים, שלצערנו אינם מניבים תוצאות. היקף הבינוי שהדיור הממשלתי מבצע בימים אלה הוא חסר תקדים ועומד על כ־150 אלף מ"ר, שיושלמו בשנת 2018. בפרויקטים שכבר הושלמו ובאלו המתוכננים לאכלוס בטווח הקרוב קיימת התנגדות עובדים למעבר, בשל היעדר הסכם מעבר ובשל סכסוכי עבודה. לפיכך המדינה נאלצת לשאת בתשלום כפל של שכר דירה ובעלויות נוספות".

תגיות:
ירושלים
/
ממשלת ישראל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף