"אנחנו רצים, פחד באוויר": חיים אתגר בעדות אישית מהפיגוע בת"א

המוח שלי דורש ממני לצאת משם. לעוף, אבל האזור הפך לאטום וסגור. המחבל מפונה לאמבולנס. אחרי בקשות מתמשכות קיבלתי אישור לגשת

כוחות במסעדת "מקס ברנר" במתחם שרונה, לאחר הפיגוע
כוחות במסעדת "מקס ברנר" במתחם שרונה, לאחר הפיגוע | צילום: אבשלום ששוני

רחוב קרליבך, שעות הערב. אני עושה את דרכי למרכז תל אביב על הטוסטוס. קצת לפני הפנייה לרחוב הארבעה סירנה מיללת מאחורי. בעקבות הצליל מגיע אמבולנס וחולף על פני במהירות. הוא הראשון מבין שורה של רכבי הצלה שדוהרים לאותו היעד. ניידת עוקפת אותי ופונה לרחוב הארבעה. אני אחריה, עדיין לא מבין מה קורה.

באזור הסינמטק, המולה. קול נפץ נשמע. אולי זאת ירייה. קשה לזהות בדיוק במה מדובר. שוטרים מתרוצצים עם נשק שלוף. אני יורד רגלית לעבר ההתקהלות.

על הרצפה במרחק עשרה מטר לערך שוכב אדם, לגופו חולצה לבנה ומכנס שחור. שניות לפני כן נורה. שני שוטרים מתחבטים אם לגשת אליו. ירייה נוספת ופיצוץ חורכים את האוויר. כוחות חמושים פורקים נשק. הדיון בין השוטרים האם להתקרב אל המחבל הופך לצעקות. פקודות. בזווית העין אפשר לראות שהמחבל זז. כרגע בחיים. ידו מדממת. מישהו מנסה לברר אם יש על גופו חגורת נפץ. ניגשים אליו שוטרים נוספים  תופסים בזרועותיו, אוזקים את ידיו. הוא צורח. האזרחים בזירה חיוורים. מבוהלים. אישה בוכה. שוטרת מנסה להרגיע אותה בזמן שהיא בעצמה רועדת ומזיעה. עוברי אורח נוספים מתבצרים במסעדות.

תגיות:
מתחם שרונה
/
חיים אתגר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף