"אי אפשר להשתיק את הנושא הזה": האם המאבק בשד העדתי קרוב לסיומו?

ד"ר יהודה מימרן, חבר ועדת ביטון להטמעת תוכני יהדות ארצות האסלאם במערכת החינוך, שתגיש את המלצותיה בימים הקרובים, מתריע: "לא נשלים עם מצב שבו הזהות של חצי מהעם לא נוכחת"

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין
4
גלריה
ארז ביטון. צילום: רענן כהן
ארז ביטון. צילום: רענן כהן | ארז ביטון. צילום: רענן כהן
יהודי תימן בגבעת יערים, 1951. צילום: דוד אלדן, לע"מ
יהודי תימן בגבעת יערים, 1951. צילום: דוד אלדן, לע"מ | יהודי תימן בגבעת יערים, 1951. צילום: דוד אלדן, לע"מ

מי שעוד חרתה על דגלה את המאבק בשד העדתי היא שרת התרבות מירי רגב, שהצהירה כי תחולל מהפכת תרבות, ובין היתר פעלה לשילוב יותר

"התפיסה שלו דילגה על 2,000 שנה". בן־גוריון. צילום: פריץ כהן, לע"מ
"התפיסה שלו דילגה על 2,000 שנה". בן־גוריון. צילום: פריץ כהן, לע"מ | "התפיסה שלו דילגה על 2,000 שנה". בן־גוריון. צילום: פריץ כהן, לע"מ

"חלק גדול מהסיפור הזה הוא התגובה למודרנה. בניגוד לתגובות של רבנים ממזרח אירופה למודרנה ולהשכלה, שנקטו הסתגרות והרחקה של כל מי שהפסיק לקיים אורח חיים מסורתי, התגובות של רוב מנהיגי ארצות האסלאם היו הרבה יותר פתוחות ומכילות. ניקח למשל את היחס ליהודים שחיללו שבת. היו מקומות שבהם יהודים עבדו בשבת לפרנסתם, והרבנים הקפידו לעשות מניין יחד איתם, ואחר כך הם יצאו לעבודה. כמובן שהם לא הורחקו. זה לא או שאתה שומר על כל המצוות כפי שהן או שאתה לא חלק מאיתנו. לכן התופעה של חילון מוחלט או התבוללות כמעט לא הייתה קיימת בארצות האלה. יש לזה השלכות דרמטיות על יחסי חילונים ודתיים. יש פה דגש על יהדות חברתית. היא לא עוסקת רק במותר ואסור, טמא או טהור, אלא בשאלות שבין אדם לחברו. את כל זה ועוד צריך ללמוד כדי לדעת".

תגיות:
השד העדתי
/
החברה הישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף