40% מהציבור הרחב מעדיפים את בנימין נתניהו בתור ראש ממשלה על פני משה (בוגי) יעלון, שזכה לתמיכה של 37% ממשתתפי הסקר. כך עולה מסקר שערך עיתון "מעריב-סופהשבוע" על ידי מכון מכון פאנלס פוליטיקס בראשות מנחם לזר. 23% נוספים ענו כי אינם יודעים לבחור בין השניים. עם זאת, בקרב אנשי הימין נתניהו מקבל 65% תמיכה לעומת יעלון, שזוכה אצלם רק ל־18%. בקרב אלה שהגדירו את עצמם כאנשי מרכז זכה יעלון ל־58% תמיכה, לעומת 11% בלבד לנתניהו.
אתמול הודיע יעלון יתמודד נגד נתניהו על ראשות הממשלה בבחירות הקרובות. במהלך נאומו, ביקר שר הביטחון לשעבר את התנהלות נתניהו ואמר כי ההנהגה הפכה להיות "נגררת ומתלהמת". כמו כן אמר כי תוכנית הגרעין האיראני אינה מהווה איום ממשי, וכי "מן הראוי שההנהגה בישראל תחדל להפחיד את אזרחי ישראל". במפלגת הליכוד, אליה השתייך יעלון, מסרו בעקבות דבריו: "משעשע לראות באיזו מהירות יעלון הפך את עורו. רק לפני חודשים אחדים הוא אמר: 'איראן היא דאגה קיומית לישראל', והיום בכנס הרצליה כשהפך לפוליטיקאי, הוא אמר שאין דאגה קיומית לישראל. מה שרואים משם לא רואים מכאן".
בהודעה שמסר לאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות דבריו של יעלון, אמר: "ביטחון זה עניין רציני. אי אפשר לומר בכנס במינכן לפני ארבעה חודשים שאיראן היא איום קיומי לישראל והיום בכנס בהרצליה לומר שאיראן היא לא איום קיומי לישראל. אי אפשר להביע אמון מלא בהנהגה כשאתה בפנים ולומר את ההפך הגמור כשאתה בחוץ, ולכן לא צריך לייחס חשיבות לכל הניגוחים הפוליטיים הללו". עוד אמר נתניהו: "מנהיגות אמיתית לא מתכחשת לאיומים, היא רואה אותם נכוחה והיא נערכת לטפל בהם וזה בדיוק מה שנמשיך לעשות ברצינות, באחריות ובשיקול דעת למען ביטחון ישראל".
יעלון התפטר מתפקידו בחודש שעבר לאחר שראש הממשלה דרש ממנו לוותר על תיק הביטחון לטובת אביגדור ליברמן, שייכנס לקואליציה. ראש הממשלה טען כי הציע ליעלון את תיק החוץ במקום כך, אך יעלון סירב להצעה. להתפטרותו קדמה שורת חילוקי דעות בולטות בנושאים ערכיים שונים בין השניים - בפרט סביב ירי אלאור אזריה במחבל מנוטרל וסביב דברי סגן הרמטכ"ל, שטען כי בציבור הישראלי ניתן לזהות מגמות הדומות לאלו שעברו על הציבור הגרמני בטרם עליית השלטון הנאצי.