המשורר הפלסטיני שעומד בלב המחלוקת, מחמוד דרוויש, מוזכר בספר האזרחות החדש. לצד הסערה בעקבות שידור התכנית בגלצ על והזמנת מפקד התחנה, ירון דקל לשימוע על ידי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מורים הביעו היום (רביעי) שביעות רצון מהשתלבות המשורר בספר האזרחות החדש, "להיות אזרחים בישראל", שם הוא מוזכר בקצרה. בפרק "אתגר החיים המשותפים בחברה הישראלית", מופעי קטע משירו "אני או הוא. על דרוויש נכתב כי הוא "משורר פלסטיני, יליד הגליל המערבי, שזכה בפרסים רבים על יצירתו הספרותית ונחשב למשורר הלאומי הפלסטיני".



שני עמודים לאחר מכן, בחלק המתייחס לשלטון הצבאי בשנים 1949-1966 מופיע קטע ארוך של דרוויש, מתוך "יומנו של תבוסתן", בו מספר דרוויש על יחסיו עם מורה יהודייה שהייתה לו: "זאת לא היתה מורה. היא היתה אמא. היא הצילה אותי מהשנאה. היא היתה בשבילי סמל לשירות הנאמן שעושה יהודי טוב כזה לעמו. שושנה לימדה אותי להבין את התנ"ך כיצירה ספרותית. היא לימדה אותי לקרוא את ביאליק, לא בהתלהבות לשייכותו הפוליטית אלא ללהט הפיוטי שלו. היא לא ניסתה להחדיר בתוכנו את רעלי תוכנית הלימוד הרשמית, שמגמתה להביא אותנו לידי התנכרות למורשת שלנו. שושנה שחררה אותי מהשנאה שהחדיר בי המושל הצבאי... שושנה, נציגה טובה של המצפון היהודי, הרסה, מבלי שידעה זאת אולי, את כל המחיצות שהקים אותו מושל צבאי".



"אין לקטעים ערך לימודי"


מרכז לימודי אזרחות במגזר הדרוזי, מוניר עטר, אמר היום כי "אלה קטעים שלא מוסיפים כלום לתוכנית הלימודים, הם היו כבר באחד הגלגולים של ספר האזרחות וחזרו בספר החדש. מבחינת תוכן לימודי אין להם ערך מלבד יצירת איזון בין המגזר הערבי ליהודי מה גם שהמורה לאזרחות לא מלמד את הקטעים האלה מפני שאין לו מספיק שעות הוראה באזרחות".



מורים ברחבי הארץ רואים חשיבות גדולה בשילובו של דרוויש בספר הלימוד. "דרוויש נמצא בתוכנית הלימודים מאז תקופת שריד, הוא משורר ברמה גבוהה והניסיון לא לאפשר ללמוד את שיריו זה פגיעה בחופש הביטוי ובפלורליזם", טוענת מורה לאזרחות מהמרכז. "הממשלה עצמה חותרת תחת המשטר הדמוקרטי", הוסיפה המורה.



"דרוויש הוא כמו הביאליק של הפלסטינים, היא דמות שהמגזר מאוד מזדהה איתה, אצלנו בתיכון עשיתי פרויקט שבו לימדתי גם על המשורר ועל יוצרים ערבים ופלסטינים אחרים, מסרה מורה לספרות בתיכון בחולון. "אבל זה יוצא דופן לא פשוט ללמד במגזר היהודי על יוצרים ערבים. התלמידים שלי בהתחלה התנגדו להכיר את הזהות של האחר וללמוד יצירות לא של יהודים, אבל הם עברו תהליך של הכרות שיש נרטיב נוסף ומשוררים וסופרים איכותיים, ערבים".