עסקים כרגיל. זה מה שניסו להציג בתאגיד השידור הציבורי החדש. "אנחנו עובדים לפי לוח הזמנים המתוכנן", הם הבהירו לעובדים המבולבלים, שתהו מה יעלה בגורלו ומה יהא עליהם. "איש לא דיבר איתנו, ומבחינתנו אנחנו עולים לשידור ב־1 באוקטובר כרגיל", אמרו אתמול, שעות אחרי ישיבת חירום שנמשכה אל שעות הלילה. אבל לא בטוח שהעסקים יתנהלו עבורם כרגיל, לאחר הפצצה שהפילו השבוע ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.
בתשע בלילה ביום שני - בלי הודעה מוקדמת, גם לא למשרד האוצר - הודיע ניסנקורן כי הגיע להסכמות עם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שלפיהן התאגיד החדש יחל את פעילותו בתחילת 2018, ולא בתחילת אוקטובר הקרוב כמתוכנן. בהתאם לכך נדחתה גם סגירתה הצפויה של רשות השידור.
"השידור הציבורי החלופי בתאגיד החדש עדיין לא ערוך", הסבירו בהסתדרות את הצעד. "מתוך חשיבות שלא לייצר שום נתק בשידור הציבורי ולייצר שידור ציבורי רציף ומלא... תידחה סגירת רשות השידור".
אולם המהלך הזה לא יכול לעבור באבחת הודעה, והוא מחייב שינוי חקיקה. זה כבר מחייב דרמה פוליטית רוויית יצרים. כל זאת מאחר שהפעלת התאגיד החדש וסגירת רשות השידור מקורן ב"חוק התאגיד" שנחקק ביולי 2014. משרד התקשורת הודיע שהוא מתכוון להניח את החוק החדש על שולחן ועדת שרים לחקיקה עד לתאריך 31 ביולי. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, כבר הבהיר שהוא מתנגד באופן נחרץ למהלך, וכי "משמעות הדחייה תהיה מותו של השידור הציבורי".
נראה כי התנהלות התאגיד, שברשות השידור הגדירו אותה כשנויה במחלוקת, שיחקה לידיהם של יוזמי המהלך לדחיית פעילותו. במכתב תלונה ששלחה אגודת העיתונאים בירושלים למבקר המדינה יוסף שפירא ביוני האחרון לא נחסכה ביקורת. "התנהלות תאגיד השידור הציבורי מבזה את עובדי רשות השידור המבקשים להתקבל לתאגיד, מכשילה את החזון של שידור ציבורי אמיץ והגון, ושמה ללעג ממש את הוראות חוק השידור הציבורי, שמכוחו היא קמה", כתבו והוסיפו, "אם תחילת דרכו של תאגיד השידור הציבורי מרמזת על המשכה, הרי שמוטב היה אלמלא הוקם, שכן התנהלותו גרועה מזאת של הרשות שקדמה לו, ואגודת העיתונאים כותבת דברים אלה מדם לבה, ולאחר שנים של מאבקים בכשליה של רשות השידור".
העובדים מחו גם על התכנון להעביר את פעילות התאגיד מירושלים למודיעין. בהקשר לכך כתבו בהסתדרות בהודעת הדחייה: "יש לוודא שהשידור הציבורי יהיה, כפי שגם ציין ראש הממשלה, שידור מירושלים, כבר מיום השידורים הראשון".
במקביל פנו למנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, מספר עיתונאים מרשת ב', אריה גולן, קרן נויבך וכרמלה מנשה. "בתאגיד עושים הכל כדי לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא רצויים, ושבעצם הם היו מעדיפים להביא עיתונאים אחרים מבחוץ", קבלו. "אנו מוחים על הליכי מיון מעליבים, שבהם מעמידים עיתונאי עם ותק של 25 שנה למבחן כאילו היה זה ראיון הקבלה הראשון עבורו".
"אנחנו שק חבטות"
עובדים ברשות השידור מחו בעיקר על הצעות שכר שהן נמוכות באופן משמעותי משכרם הנוכחי, בזמן שהתאגיד קולט בשכר כפול עיתונאים צעירים שלטענת המתלוננים אין להם רקורד דומה לזה של עובדים הוותיקים.
"לא אכפת לי מה יקרה עכשיו לתאגיד", אומרת מ', עובדת ותיקה ברשות השידור. "לא ראיתי שהיה להם אכפת מהעתיד שלנו כשנאבקנו על הבית שלנו. אף אחד מהעיתונאים לא בא להגנתנו במשך השנים, שבהן שלא ידעתי מה יקרה ולאן אני הולכת מכאן, וגם עכשיו כל העיתונאים נגדנו".
עובדים נוספים ברשות השידור הביעו אתמול תחושות קשות כלפי עובדי התאגיד החדש וכלפי העיתונאים הרבים שהתגייסו להגן עליהם השבוע. "אבל אף אחד לא נלחם איתנו", טען עובד אחר. "אכפת להם מהעיתונאים שעברו לתאגיד, עליהם כואב להם הלב ולא עלינו".
מי שלא היסס להביע את שמחתו בראש חוצות היה מגיש רשת ב' ז'וז'ו אבוטבול. ב"דה מרקר" נחשפה התכתבותו בקבוצות הוואטסאפ הפנימיות של עיתונאי רשות השידור. לאחר הודעת הדחייה כתב אבוטבול "לתפארת מדינת ישראל ושרביב דרוקר וחבורת הזבל שלו יחנקו". בדבריו התייחס המגיש לתחקיר מטלטל שפרסם דרוקר בתוכנית "המקור" על רשות השידור בתקופה הלא זוהרת של המנכ"ל יוני בן מנחם ויד ימינו זליג רבינוביץ'.
"גם אנחנו, כמו עובדי התאגיד, לא יודעים מה יהיה", ממשיכה מ'. "חלק גדול מאיתנו התראיינו שם, קיבלנו הצעות שכר מעליבות ועדיין חתמנו כי אין ברירה. במשך כל הזמן הזה ממשיכים לדבר על התאגיד כאילו הוא כליל השלמות. הפעם הבנתי: אסור לפגוע בעיתונאים, אלא אם הם עובדי רשות השידור. אנחנו שק חבטות".
1,200 עיתונאים, שדרנים וטכנאים מועסקים כיום ברשות השידור, עובדים כשחרב הפיטורים מתנוססת מעל ראשם כבר שנתיים. תאריך הסגירה נדחה שוב ושוב: ממרץ 2015 למרץ 2016, לאוקטובר 2016 ועכשיו הדחייה הרביעית במספר.
"אחרי ההודעה הייתה אצלנו תחושת הקלה רגעית, והרגשנו שיש לנו אוויר לנשימה", מספרת מ'. "אנחנו עושים עבודה מצוינת למרות הכל. הנה, בסוף השבוע האחרון עם הפיגוע וניסיון ההפיכה בטורקיה לא הפסקנו לשדר. אנחנו עושים הכל כדי להוציא שידור ציבורי טוב. אומנם הבית שלנו עומד להיסגר, אבל לפחות שייסגר טוב".
במהלך העשור האחרון בחנו מספר ועדות ציבוריות את רשות השידור, והמליצו על שינויים מבניים בארגון כמו גם על שינויים בחוק רשות השידור. נחתמו הסכמים, עובדים פרשו וניסיונות רבים נעשו ליישם רפורמה. רובם לא צלחו, בלשון המעטה.
אם מחפשים את הסיבות לצורך ברפורמה ברשות השידור, נמצא אותו שחור על גבי לבן בדוח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2014. ממצאי הדוח העלו רשלנות וזלזול בכספי ציבור, רשלנות בשימור הארכיון, קיום מכרזים ללא שקיפות וחשש להעברת כספים משיקולים לא ענייניים. במקרים רבים, קבע הדוח, התנהלות הרשות מעלה חשד למעשים חמורים במיוחד.
"המקום הזה רקוב מבפנים וחייב להיסגר", אומר תחקירן לשעבר במערכת החדשות. "יש שם מעמדות וניצול עובדים, ואין חדוות יצירה. מי שכל השנים העלים עין, הדברים חוזרים אליו. הדבר היחיד שמחזיק את המקום הוא העובדים, שאין להם לאן ללכת וממשיכים להגיע לעבודה כי הם זקוקים למשכורת. אי אפשר בכלל להשוות את זה למה שקורה בערוצים 10 ו־2".
ואחרי כל זאת, נדמה שדווקא מאז פיזור ההנהלה האחרונה ועם לוח שידורים מגוון יותר, ברשות השידור החלו להחזיר את הצבע לפנים וגם חלק מהצופים שנטשו במשך השנים.
עוד לפני פרסום הדוח, כבר ביולי 2013, מינה ארדן חברת ייעוץ חיצונית שתבחן האם נכון לסגור את הרשות. שלושה חודשים אחר כך הוא הקים את הוועדה לבחינת השידור הציבורי בראשות איש התקשורת רם לנדס, והקציב לה שלושה חודשים לגיבוש מסקנותיה. במרץ 2014 כינס ארדן מסיבת עיתונאים ובה הכריז על יישום מסקנות הוועדה באמצעות מינהלת שתהיה אמונה על סגירת הרשות והקמת גוף שידור חדש, בלי לגרום להפסקת השידורים, וביולי 2014 אישרה הכנסת, כאמור, את חוק השידור הציבורי.
בתגובה למהלך אמר ארדן "ההודעה הזאת נחתה גם עלי כרעם ביום בהיר. אני מאוד מקווה שאצליח לשכנע את ראש הממשלה לפעול אחרת". גורם המקורב לשר אמר למגזין כי מרגע שארדן עזב את המשרד, היה ברור שהמהלך לא יצלח, "צריך מישהו שייקח בעלות על המהלך מתחילתו ועד סופו", הוא אמר.
"אנחנו נדאג לעובדים"
על פי החוק, הרשות תיסגר באופן סופי כשיודיע הממונה על פירוקה כי סיים לממש את נכסיה ולשלם את כל חובותיה. התקציב של תאגיד השידור הציבורי היה אמור לעמוד על 714 מיליון שקל ב־2017, אולם בעקבות ההחלטה אמר מנכ"ל משרד התקשורת פילבר כי התקציב יועבר באופן זמני לכונס הנכסים שמפעיל את רשות השידור, וכי צוות ההקמה של התאגיד ימשיך לפעול והם יבחנו אופציות למימונו.
אולם משרד האוצר, בראשותו של השר משה כחלון, כבר הודיע כי לא יאפשר מימון כפול באמצעות כספי ציבור של שני הגופים במקביל עד 2018. באוצר מטילים את האחריות למימון המשותף – שפירושו תוספת של עוד 800 מיליון שקלים – לפתחו של משרד התקשורת, שבראשו עומד נתניהו.
220 אנשים עובדים כיום בתאגיד החדש. 90 מתוכם הם עובדי הרשות שימשיכו בעבודתם כרגיל, גם אם התאגיד ינשום את נשימותיו האחרונות. מה יהיה על שאר העובדים? "יו"ר ההסתדרות דאג בעבר וימשיך לדאוג לעובדים", נמסר בהודעה מטעמו. "70 עובדים במערך ההקמה ימשיכו גם הם בעבודתם. לגבי עוד עשרות בודדות של עיתונאים שחתמו על חוזי העסקה - אנחנו נדאג להם כפי שהבטחנו".
אולם עובדים בתאגיד מספרים כי איש מההסתדרות לא יצר איתם קשר ביומיים האחרונים כדי להסביר מה יעלה בגורלם. "אנחנו ממשיכים בהקמה", אמר עיתונאי המועסק בתאגיד. "העבודה נמשכת כרגיל ואנחנו ממשיכים לגייס עובדים. אין שום שינוי אצלנו ושום שינוי בתחושה שלנו".
הפצצה שהטיל ניסנקורן נפלה ערב הבחירות לארגון העיתונאים החדש, שמהווה חלק מההסתדרות. הרוחות להטו, וטענות עלו כי על ארגון העיתונאים לפרוש מיד מההסתדרות בעקבות המהלך. עיתונאים רבים וגם פוליטיקאים טענו כי מדובר בניסיון ברור לשבור את השידור הציבורי הבלתי תלוי בישראל.
הם אמרו שפירוש הדחייה הוא שהתאגיד כבר לא יקום, וכל מה שיישאר היא רשות השידור הגוססת, שתיאלץ להתמודד בשנתיים הבאות עם עבודה בתנאים לא תנאים:
"חיסול כפול ומזעזע של נתניהו", צייצה שלי יחימוביץ'. "משאירים את רשות השידור גוססת למוות בטוח, ויורים בתאגיד ובעובדיו. למה ההסתדרות משתפת עם זה פעולה?" גם רפי רשף כתב בטוויטר שלו: "כמה תמימים היינו: למה ביבי מחזיק בתיק התקשורת? כדי להקים גוף שידור חזק ועצמאי? אנשים עזבו מקומות עבודה והבוקר הם אובדי עצות. כואב הלב". "בא לבכות ממה שהממשלה עשתה לחבורת עיתונאים מוכשרת", הוסיף עמית סגל, "משילות עאלק".
ירון טן־ברינק, עיתונאי שהיה מעורב במאבק עובדי הרשות בסגירתה לפני כשנתיים, סבור כיום שאין מנוס מסגירת הרשות. "אני מקווה שההחלטה התמוהה לא תקבור את התאגיד", הוא אומר. "בתאגיד יש אנשים מצוינים, חדורי תחושת שליחות לייצר שידור ציבורי עצמאי ואיכותי. כרגע הכל נמצא בנקודת כאוס, ואני סבור שאם תחילת השידורים של התאגיד אכן תידחה לאוקטובר 2018- התאגיד מת".
קרן נויבך, שעובדת ברשות השידור הציבורי, אמביוולנטית יותר: "אני מקווה שמי שרוצה במהלך הזה למחוק את השידור הציבורי, לא יצליח גם הפעם", צייצה בעמוד הטוויטר שלה. "דבר אחד אני יכולה להבטיח: בכל מקום נמשיך לעשות את העיתונות הכי טובה שיש".
תגובת ארגון העיתונאים: "הודעת הממשלה וההסתדרות שלפיה פתיחת תאגיד השידור החדש תידחה בשנה וחצי מסתמנת כניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי בישראל, לאחר מאמץ רב שנים להביא לשיקומו. העובדה כי ההסתדרות, שארגון העיתונאים הוא חלק ממנה, נותנת יד למהלך חמורה ביותר בעינינו. מהלך כזה יביא לפגיעה אנושה בעיתונות החופשית ובתרבות בישראל. ארגון העיתונאים מתנגד להחלטה כזאת, שהתקבלה בחשאי ובחטף, ללא התייעצות עם ראשי התאגיד החדש ובלי לערב את הארגון המייצג 3,000 עיתונאים בישראל. החלטה זו היא המשכה של אותה תרבות פסולה של שליטה פוליטית בשידור הציבורי, תרבות שאפיינה את רשות השידור הישנה והביאה, בין השאר, לשקיעתה וסגירתה".
תגובת התאגיד: "תאגיד השידור הישראלי יהיה מוכן לשידור רציף בדיגיטל, בטלוויזיה וברדיו ב־30.9 כפי שנקבע בחוק. גוף השידור שקם בימים אלה הנו גוף עצמאי, איכותי, מקצועי ומגוון, שיביא לידי ביטוי את כלל הקולות של הציבור בישראל, יפעל למענו ויחליף את הנורמות שהיו מקובלות עד כה בשידור הציבורי. אנו ממשיכים לפעול באינטנסיביות להקמת שידור ציבורי נקי כפיים, תוך שמירה קפדנית על כספי ציבור. התאגיד גייס 220 עיתונאים ועובדים, כמחציתם מרשות השידור ויקלוט את מיטב עובדי הרשות כפי שהתחייב. התאגיד יפעל בהתאם להחלטות בג"ץ בנוגע למיקום השידורים ביום התחילה".