אלימות פיזית ופגיעה ברכוש: 84% מהמורים בשנת הלימודים תשע"ו דיווחו על לפחות מקרה אלימות אחד כלפיהם, כך עולה מסקר האלימות השנתי בחינוך העל יסודי של ארגון המורים יחד עם המכון 'גיאוקרטוגרפיה'. הסקר נערך על ידי מדגם של כ-400 מורים ונחשף היום (ראשון) במסיבת עיתונאים של יו"ר הארגון רן ארז, המייצג כ-64 אלף מורים ונערך זו השנה ה-14. למרות הנתון העגום, יש לציין כי משנת 2012 ניכרת מגמת ירידה בשיעור המדווחים על חשיפה לאלימות.



הסקר בודק את רמת האלימות האישית כנגד המורים ואת הסביבה הארגונית האלימה בבתי הספר. בתחום האלימות האישית כנגד מורים, מעל למחצית מהמורים נתקלו באלימות מילולית שהופנתה כנגדם מצד תלמידים. אלימות זו התבטאה בעיקר בחוצפה וסירוב לקיים הוראות מצד התלמידים וכן בניבולי פה, קללות ותנועות יד מגונות לעבר המורים.



5% מהמורים נתקלו באלימות פיזית שהופנתה כנגדם מצד תלמידים. אלימות זו התבטאה בעיקר בדחיפות, סיבובי יד וסטירות לחי. בפילוח לפי מגזר, ניכרת עלייה בשיעור המתלוננים על אלימות מילולית במגזר הערבי, כאשר שאר המדדים נשארו ללא שינוי משמעותי במגזרים השונים.



באשר לסביבה הארגונית בה פועלים המורים, מעל ל-62% מהמורים ציינו פגיעה ברכוש בית הספר בו הם מלמדים. עיקר הפגיעה הוא נזק לציוד, גרפיטי על הקירות וניפוץ חלונות. כ-23% מהמורים נתקלו בביטויי פגיעה מצד הורי תלמידים, שיעור לא מבוטל של מורים ציין גם איומים מצד ההורים (לפגיעה או פיטורין).



ירידה ברמת האלימות ברשתות החברתיות


כ-23% מהמורים נתקלו בפגיעה ברכוש אישי של מורים אחרים בבית הספר בו הם מלמדים, כאשר העיקרי שבהם הוא פגיעה במכונית או בצמיגי המכונית. כ-18% מהמורים נתקלו בביטויי פגיעה פיזית במורים אחרים. גילויי אלימות נוספים שצוינו בשיעורים גבוהים יחסית הם מתן אגרופים ו/או בעיטות וגרימת פציעה.



רק מיעוט מהמורים בעלי פייסבוק חברים של תלמידיהם באמצעות אתר זה. באופן לא מפתיע, שיעורים אלו נמוכים יחסית בקרב המגזר הדתי. החל משנת 2013 ניכרת מגמת ירידה עקבית בשיעור המורים המדווחים כי נתקלו בפגיעה מצד תלמידים בפייסבוק. פגיעות אלו באות לידי ביטוי בעלבונות ובאלימות מילולית מצד התלמידים. 



השימוש באפליקציית ה'וואטסאפ' בקרב מורים גבוה משמעותית בהשוואה לשימוש בפייסבוק (93% מהמורים) ונמצא במגמת עלייה. כ-12% מהמורים חוו פגיעה בכלי זה, וללא שינוי לעומת שנים קודמות, למרות התרחבות השימוש באפליקציה.



רן ארז. צילום: גלי מרקוביץ סלוצקר
רן ארז. צילום: גלי מרקוביץ סלוצקר



"מוכרחים להציב יעד ברור"


"אני ממליץ על מספר צעדים שיצמצמו מהותית את תופעת האלימות בבתי הספר כמו העברת תלמיד מכה לבית ספר אחר, הורדת הצפיפות בכיתות, הוספת שעות לימוד פרטניות, שיפור תשתיות בתי הספר והצבת יעד ברור של משרד החינוך להורדה של שיעור האלימות", מסר רן ארז, יו"ר ארגון המורים. ארז המליץ על קידום הצעת חוק המגדירה את המורים כעובדי ציבור ועל קביעת סמכות אחראית בלעדית במשרד החינוך לטיפול במקרי אלימות.



"מוטב ששר החינוך יקדם תכנית של 5 יחידות לימוד ב'דרך ארץ' במקביל לתכנית לקידום 5 יחידות מתמטיקה. משרד החינוך והעומד בראשו מוכרחים להציב יעד ברור ומתוקצב שבו נראה ב-2017 ירידה משמעותית באלימות ולא מצב של סטגנציה מסוכנת. טרם שמענו את שר החינוך מביע עמדה נחרצת ומציע פתרון לשינוי המציאות המסוכנת הזו בה אנו חיים היום", הוסיף ארז.



דוקטור, נצ"מ בדימוס, סוזי בן ברוך, מרצה באוניברסיטה העברית ובבית ברל ומומחית לילדים ונוער בסיכון ובסכנה, שהשתתפה במסיבת העיתונאים, טוענת כי הפתרון לבעיה הנה באמנה הבית ספרית החתומה על ידי הורים, מורים, תלמידים ובה יהיה כתוב רשימת התנהגויות אלימות או בלתי נאותות וה'מחיר' לידן, חתומה בהסכמת כל החתומים: "כאשר תלמיד יודע מה המחיר להתנהגות שלילית ומה המחיר למי שמבצע אותה הוא יעשה מערך כדאיות. עונש ודאי מיידי שמתקיים יצור הרתעה".