פרופ' פליקס אומנסקי: "אם פרס מגיב, לא צריך לרוץ לניתוח"

"אצל אריאל שרון המצב היה שונה", מסביר רופאו, "היה דימום מסיבי והוא הידרדר מהר מאוד. שם היה צריך לתת את כל הצ'אנס להציל אותו. אי אפשר היה לחכות"

משה כהן צילום: מעריב אונליין
שמעון פרס
שמעון פרס | צילום: Getty images
3
גלריה

בין האירוע המוחי שעבר שרון לפני כעשר שנים לבין זה שעבר פרס שלשום יש קווים משותפים לכאורה. שרון, שסבל מאירוע מוחי, עבר שלושה ניתוחים ממושכים ולאחר מכן הועבר מחוּסר הכרה למחלקה לשיקום נשימתי במרכז הרפואי תל השומר.

פרופסור אומנסקי. צילום: מרכז רפואי הדסה
פרופסור אומנסקי. צילום: מרכז רפואי הדסה | פרופסור אומנסקי. צילום: מרכז רפואי הדסה

בתשובה לשאלה האם גילו המתקדם של פרס (93) היה שיקול בהחלטה שלא לנתח אותו, השיב אומנסקי: "ישנם כמה פרמטרים. מצב החולה והגיל מאוד חשובים, איזה תפקוד היה לו לפני האירוע, אילו מחלות רקע, גודל הדימום, מיקום הדימום. אין פרוטוקול שיכולים ללכת על פיו – 100% ניתוח ו־100% לא ניתוח".

אריאל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
אריאל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90 | אריאל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

עם זאת, פרופ' אומנסקי לא שלל את האפשרות שללא מרכיב הגיל, ייתכן שפרס היה כשיר לניתוח. "ישנם שיקולים מורכבים - שהמניפולציה לא תגרום לתחלואה, שהדימום מאוד עמוק, האם הדימום במקום שניתן לניתוח. דימום גורם ללחץ גבוה מאוד". פרופ' אומנסקי סיפר כי אחת המשימות החשובות בעת שניתח שלוש פעמים את שרון הייתה לבלום את הדימום. כזכור, כמו פרס, שרון נטל לפני כן תרופות מדללות דם.

"אי אפשר היה לעצור לגמרי את הדימום. מאוד קשה לעצור אותו", סיפר פרופ' אומנסקי על מה שאירע בעת שניתח את שרון. להערכתו, הסימנים הראשונים שעליהם דווח כי פרס מגיב והרים את ידו הם חיוביים. "אם הוא מגיב, אפשר לקבוע שהחולה בהכרה. שמבחינת הדימום הוא יציב. אין צורך לרוץ לניתוח. המדיניות היא נכונה".

תגיות:
שמעון פרס
/
אריאל שרון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף