"שבענו הבטחות, שבענו דיבורים": תושבי עמונה יוצאים לקרב על הבית

אנשים הביטו בחשדנות בי ובצלם אריאל בשור כשהסתובבנו שלשום, בשעות הצהריים, בכבישי עמונה, מאחז הנמצא קילומטר ממזרח לעפרה ואמור להתפנות עד סוף חודש דצמבר הקרוב. גם כשניסינו לדבר עם תושבים, הפנו אותנו אלה לאביחי בוארון, העומד בראש מטה עמונה ומוגדר כרגע כסמכות הבכירה. "אנחנו מנהלים מערכה מורכבת ומנסים להיות בשליטה", הסביר בוארון. "יש ניסיון לנהל את המשבר בצורה נכונה, כי אם זה יתפזר, יהיה בלגן מבחינתנו".

חוק ההסדרה נועד להסדיר בדרך חוקית ומשפטית את מעמדם של אלפי בתי התושבים ביהודה ושומרון שנבנו בעידוד הממשלה על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית. העברת החוק תמנע את פינויו של מאחז עמונה.

"הבעיות של עמונה הן בעיות שהרבה מאוד יישובים ביהודה ושומרון סובלים מהן", אומר בוארון. "זה דומה למחלה שפושטת בגוף, ועכשיו רואים את התסמין רק באחד האיברים. אז אם תכרות איבר, זה לא יעביר את המחלה, כי הגרורות יתפשטו. ב'גרורות' אני מדבר על 289 יחידות דיור בבית אל שהן לא חוקיות. 166 יחידות בעלי, 250 בתים בכוכב השחר, 14 בתים בנוקדים, היישוב שבו מתגורר שר הביטחון. 530 בתים רק כאן בעפרה. בתים שיושבים על אדמות פרטיות, ואזרחים שבעבר היו מקבלים משכנתה בעבור ביתם ויודעים שהוא שלהם, כעת זה לא שווה כלום. המאבק ביהודים ביהודה ושומרון שינה פנים וצורה ממלחמה במישור המדיני והפוליטי למישור המשפטי. אותה גברת בשינוי אדרת. לכן שר הביטחון, שרת המשפטים ובראש ובראשונה ראש הממשלה צריכים לקבל על עצמם את האחריות לחיי האזרחים שלהם ולאג'נדה שבגללה הם נבחרו לכנסת".

בוארון מכיר את הטענות ואת ההסבר שגם אם החוק יעבור, הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ, שכן מדובר באדמות שרשומות בבעלות ערבית. אלא שאת הלוחם מעמונה, התגובות מנגד לא עוצרות. "אף אחד כאן לא גזלן", קובע בוארון, "מדובר במקומות שקמו בצורה לא מסודרת ולא מאורגנת ובלי שבדקו כמו שצריך. יצאו מנקודת הנחה שאם יש הר טרשים קירח, אפשר לבנות עליו יישוב. לא בדקו, והייתה תרבות של סמוך. אז היום צריך אומץ לעמוד מול העולם ולהגיד: 'אנחנו דואגים לאזרחים הישראלים ביהודה ושומרון ולא מפקירים אותם'. ממשלות ישראל שלחו אותנו, בנו יישובים. לפי חוק ההסדרה, מדובר בפיצוי של 150% למופקע. בישראל חדשות לבקרים מפקיעים שטחים מאזרחים ומפצים אותם. זה המשבר הגדול? זה כבר לא קשור לימין או שמאל. צריך לראות את זה בפריזמה אנושית, פשוטה, הומנית. יש פה אלפי משפחות עם בעיה חמורה בחיים הפרטיים, והדרג המדיני צריך לקבל עליו אחריות ולהסדיר את הבתים האלה".

עמונה הוא מאחז שמכיל 45 משפחות בלבד. למטה, בעפרה, כבר מדברים על יישוב מבוסס בן למעלה מ־40 שנה ועם 800 משפחות, שבו אפשר למצוא עורכי דין, רופאים ואנשי תקשורת. אבל גם הוא ברובו לא בנוי באופן חוקי, ועל חלק גדול משטחיו אין תב"ע מוסדרת ואי אפשר להוסיף מבנים חדשים.

"אין כאן מנוס מסוג של הפקעה", משוכנע יהושע מור־יוסף, תושב היישוב שמנהל את הקמפיין "עפרה דורשת להיות חוקית". "נבדוק אם מי שטוען הוא באמת הבעלים של הקרקע, וגם אז לא נהרוס יישוב שלם. ניתן פיצוי או בקרקע אחרת או בכסף. איש לא מעלה בדעתו שמישהו יבוא ויגיד לעפרה 'תתפני'. נולד ממזר, הוא פה, אז תהרוג אותו? או שמעבירים את חוק ההסדרה, שאני מבין שהמערכת המשפטית מאוד לא אוהבת אותו, או שמוצאים פטנט אחר. אנחנו רוצים היום להקים בית כנסת - אי אפשר. מעון לילדים? בקרוואנים. לא נוכל לנהל יישוב ככה. היום ברור שאף אחד לא היה מקים את עפרה על השטח הזה. בסדר, זו קרקע פרטית, אבל כבר הוקם".

בביתם ישבו השבוע שירה ונתי פרי, הורים לארבעה ילדים, וסיפרו שהם שבורים מההחלטה. הם לא מתקנים תקלות, לא מתכננים תוכניות. נמצאים במצב של חוסר אונים. "אנחנו מביאים לפה הרבה ח"כים ושרים", סיפר נתי. "אנשים שומעים 'תשעה בתים להריסה' וחושבים שהם נמצאים בפינה של היישוב באיזו ג'בלאה כדי שהיישוב יתפרש ויצמח. הם לא קולטים שזה ממש באמצע. אנחנו לא יישוב של קיצונים. אני נפצעתי בצוק איתן. התקשרו אלי וביקשו ממני לבוא, ולא תירצתי 'אני גר בשטחים, לא שייך למדינה'. הרי מה שהכי עצוב הוא שאם יהרסו את הבתים, אף פלסטיני לא יבוא ויגור באמצע שכונה שקיימת".

שניהם אנשים רציניים, רהוטים, והיה אפשר בקלות לחוש בכעס ובתסכול. "אם מסתכלים במבט מקרוב, אז המדינה החליטה שלא להחליט בכל אזור יהודה ושומרון", הוסיפה שירה, "זה פשע. יד אחת אומרת 'תהיו פה, תקימו יישובים', ומצד שני אנחנו תקועים, אסור לנו. יש פה דיסוננס, ואני אומרת משהו קיצוני יותר. אתם לא רוצים אותי כאן? תפאדל, בוא נלך, נגמור עניין. חתכתם בגוש קטיף, זה לא עזר, אבל תחתכו. אי אפשר לתת לאנשים את הגזר ולמשוך בדקה האחרונה".

ביום שלישי הבא, בזמן ישיבת הממשלה, תושבי עפרה מתכוונים לשבות מעבודה ולימודים ולעלות להפגין בירושלים תחת הכותרת "עפרה דורשת להיות חוקית".

שאלתי את שירה ונתי לאן המאבק יכול להגיע. "היישוב לא ייתן לזה להתגלגל למחזות כמו שהיו בעבר בעמונה", נתי משוכנע, אבל מיד מוסיף: "מאחר שאנחנו צריכים להרוס חודשיים אחריהם, הם יכתיבו את האופי".

פגשנו בכרם, על גבול עפרה, את רפי קדמון שהגיע ליישוב לפני 34 שנים ומכיר היטב את השורשים ואת הבעייתיות. "אחרי פינוי ימית היו מלא הבטחות שלא קוימו", אמר. "אחרי הבתים שנהרסו בעבר בעמונה, היו אותן הבטחות, ושוב שום דבר לא קוים. המנהיגים הסדירו אז שלא תהיה התנגדות אלימה, אלא התנגדות פסיבית כדי לצאת ידי חובה, אבל מאחר שהכל נסחב ולא קוים, כאן לדעתי תהיה התנגדות קשה. שבענו הבטחות, שבענו דיבורים".

בוארון מעמונה אומר שאם כל מאמציהם לא ישיגו תוצאות, בסוף דצמבר הארץ אכן תרעש. "בנובמבר הכנסת תחזור לתפקד, ומ־1 בנובמבר עד 25 בדצמבר יש כמעט חודשיים להעביר את חוק ההסדרה. שישבו כבר עכשיו על לוח הזמנים. את חוק רמת הגולן העבירו ביום אחד, ואני מאמין שהקוסם, ביבי נתניהו, יקבל עליו את האחריות וידאג לאזרחי ישראל".