כ-250 אלף משפחות בישראל, לפי ההערכה הרחבה, או כ-110 אלף משפחות, לפי ההערכה המצומצמת המקובלת גם על משרד הרווחה, חיות במצב של אי ביטחון תזונתי. זו הסיבה העיקרית לכך שמדי שנה, בחגי תשרי או לקראת ליל הסדר, אנו נחשפים לתמונות של נזקקים לסיוע בתורים לתרומות מזון. תוכנית סיוע ראשונה לביטחון תזונתי, שעליה כבר החליט שר הרווחה חיים כץ ושתוקצבה באוצר עבור כ־10,000 משפחות, מתעכבת בינתיים.

תוכנית הסיוע של משרד הרווחה מתייחסת רק לקבוצת המשפחות הענייה ביותר. זו אומנם התקדמות משמעותית ביחסה של המדינה לבעיה לאחר הזנחה של עשרות שנים, אבל היא עדיין מהווה חלק קטן בלבד מההיקף הכולל של משפחות ויחידים מכל המגזרים שהמצוקה הכלכלית שאליה הם נקלעים או מתקשים להיחלץ ממנה מביאה אותם לדלל את התזונה שלהם ושל ילדיהם באופן שמסכן את רווחתם ובריאותם.

כבר בתחילת 2014 המליצה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי על תוכנית לאומית בנושא בהיקף של כ־500 מיליון שקל לשנה, אבל את התוכנית דוחפים מאז ועד היום בעיקר גופים חוץ-ממשלתיים כמו ארגון הסיוע לתת. מנגד, התוכנית הממשלתית שצפויה לצאת לפועל אחרי החגים מתוקצבת ב־38 מיליון שקל בלבד, מהם רק 17 מיליון מתקציב המדינה. זאת, למרות התחייבות מחודש אפריל האחרון של שרי הרווחה והאוצר, כץ ומשה כחלון, ל־25 מיליון שקל.



מנגד, המועצה לביטחון תזונתי גרסה כי מינימום של 100 מיליון שקל נדרשים בשלב הראשון למענה מקיף, וזאת מחוץ למפעל ההזנה בבתי הספר, שמשרדי הרווחה והחינוך שותפים כבר היום במימונו וגם הוא טעון שיפור והרחבה. "אנחנו מקבלים מדי יום מאות פניות לעזרה של אנשים בעלי נכות, קשישים ומשפחות הנמצאות במצוקה בלתי נסבלת, בגלל היעדר תשתיות סוציאליות נאותות בישראל", מספר הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, שיצאה גם השנה במבצע סיוע לנזקקים לקראת חגי תשרי. "התוצאה היא שעשרות אלפי משפחות אינן יודעות כיצד יזכו לשבת ליד השולחן החג בכבוד", מוסיף הרב אקשטיין.


על פי דיווחי ארגון לקט ישראל, השותף לפרויקט הממשלתי, לפני ראש השנה הקרוב גדלה כמות הבקשות בכ־30% מבימי שגרה מצד נתמכי עמותות הסיוע שהארגון מספק להן מזון. גידי כרוך, מנכ"ל הארגון, אומר: "אנחנו מעודדים מכך שלראשונה מדברים על הקצאת כסף להצלת מזון. יחד עם עמותת אש"ל ירושלים כבר התחלנו בפיילוט למיזם שבו אנו מחלקים מזון וכרטיסי מזון למשפחות הסובלות מאי בטחון תזונתי חמור. כרטיסי המזון יחולקו על ידי אש"ל, וירקות ופירות שהוצלו מהשמדה יחולקו על ידינו. אני מקווה שהפיילוט יתרחב בקרוב למיזם משמעותי".

מתנדבים במבצע לחלוקת מזון. צילום: ארגון לתת

לא להיות תלויים בממשלה


ניסיון ממשי לייצר מסגרת של חקיקה שתחייב את המדינה לפתרון מערכתי במקום פתרונות ביניים משתנים, נעשה בכנסת הנוכחית. שר הרווחה הקודם ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הגיש הצעת חוק אשר ביקשה לחייב את הממשלה להקצות 250 מיליון שקל מדי שנה לצורך סיוע למשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי, אבל הממשלה הפילה אותה. לו היה החוק מתקבל או מתורגם לחקיקה ממשלתית, הוא היה נותן מענה לכ־180 אלף בתי אב.

"הנתונים הקשים של אי הביטחון התזונתי מציפים בכל פעם מחדש את הנחיצות של התמודדות אמיתית של המדינה בתופעה הכי קשה בחברה", אומר ח"כ כהן ל"מעריב" ומוסיף: "מצער מאוד שהממשלה דחתה ברגל גסה את הצעת החוק שלי, שבאה להבטיח תקציב קבוע לטובת ילדים, קשישים ומשפחות החיים בעוני מחפיר, זה מעיד על יחסה לנושא כל כך כואב. רעב הוא קצה הרצף של העוני, וחשבתי שנכון להתמודד עם בעיה כזו באמצעות חקיקה כך שהביצוע לא יהיה תלוי ממשלה. עדיין לא מאוחר, התקציב עדיין לא עבר ותעשה טוב הממשלה אם תתמוך בהצעת החוק ותעביר אותה. אין סעיף ראוי יותר למימוש".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השר חיים כץ מוביל לראשונה מדיניות ליצירת ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות שידן אינה משגת, במסגרתה הורה על העברת סיוע בהיקף 110 מיליון שקל למשרד החינוך לשם הרחבת והעמקת נושא התזונה בבתי הספר ו־60 מיליון שקל לטובת הכללת מרכיב המזון במסגרות תעסוקה לנכים ובמועדונים לאזרחים ותיקים. לקראת החגים יתקצב משרדנו יותר מ־70 עמותות שיחלקו סלים ותלושי מזון ברחבי הארץ לכ־400 אלף משפחות נזקקות. בנוגע לסכום של 25 מיליון שקל, יודגש שאין שינוי. ישנה חלוקה של 17 מיליון לטובת המיזם של כרטיסי המזון ועוד 8 מיליון למבחן תמיכות משולב".