בפתח השנה העברית החדשה ובעת חשבון נפש אישי וחברתי, זהו זמן מצוין להיזכר בכל האירועים והסיפורים הגדולים שהתרחשו בשנת תשע"ו. רגעים מרגשים - חלקם עצובים וקשים, חלקם משמחים, חלקם מעוררי גאווה, חלקם סלידה, וכמובן תלוי גם בזוית המתבונן. בין גל הטרור שהשתולל ברחובות לגאווה באולימפיאדה, בין פרשת 'החייל היורה' לטלטלות פוליטיות ולנאום סגן הרמטכ"ל. מוזמנים להציץ ולקבל תזכורת לכל הסיפורים שעשו את השנה החולפת וייצרבו בתודעה הקולקטיבית, לטוב ולרע.
האירוע סימן את תחילתו של גל הטרור ששטף את הארץ במשך חודשים רבים. חלק ניכר מן הפיגועים שאפיינו את גל הטרור הנוכחי היו פיגועי דקירה ודריסה. בשונה ממקרי עבר, גל הטרור התאפיין ברובו המוחלט בפעולות יחידים שלא משויכים לתשתית טרור כלשהי. מאפיין חדש נוסף הוא השתתפות מחבלות נשים בפיגועים, בהיקפים גדולים משמעותית משהכרנו בעבר. בנוסף לכך, התמודדנו במקרים רבים עם מחבלים ומחבלות צעירים למדי, בקושי נערים. כך לדוגמא, אחד המחבלים הצעירים ביותר היה בן 13, כאשר דקר בירושלים נער בן גילו בחודש אוקטובר 2015, וניסה לרצוח אותו.
בתחילת נובמבר 2015 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את רן ברץ, מייסד אתר 'מידה', לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי הבא. זמן קצר לאחר המינוי התגלו בחשבון הפייסבוק שלו התבטאויות שנויות במחלוקת שגררו סערה סביב מינויו. כך לדוגמא, לאחר בחירתו של אובמה לכהונה שנייה ב-2012, כתב ברץ באתר 'מידה': "בארצות הברית יישב לעוד ארבע שנים נשיא פרו-ערבי ואנטי-ישראלי, שמינויו ומדיניותו לקדנציה הקרובה יהיו קיצוניים יותר, ואין לו יותר מה להסתיר או להפסיד".
האחראי המיועד על ההסברה אף הגדיל ותקף את אובמה גם בעמוד הפייסבוק שלו וכינה את התנהלותו "אנטישמית": "תרשו לי להיות קצת חריף, בניגוד להרגליי המתונים: ככה נראית אנטישמיות מודרנית בארצות מערביות ליברליות". על נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי "הוא דמות שולית, עד שאין שום חשש לחייו".
בעקבות חשיפת ההתבטאויות, תקפו רבים את המינוי ודרשו לבטלו. נתניהו הגיב לדברים ומלשכתו נמסר כי "נתניהו לא היה מודע לדברים שכתב רן ברץ ורואה בהם התבטאות לא ראויה". ברץ עצמו התנצל וטען: "את הפוסטים האלה כתבתי כאדם פרטי ועכשיו אני מחויב בתפקיד להיות אדם ממלכתי. זו בסך הכל בדיחה פייסבוקית".
פולארד כזכור, נידון למאסר עולם לאחר שהורשע בשנת 1985 בהעברת מידע מסווג לישראל. בזמן שהותו בכלא, קיבל מהמדינה אזרחות ישראלית. פולארד הביע את רצונו לעלות לישראל אך על פי תנאי שחרורו, לא יוכל לעשות זאת בחמש השנים הקרובות. עם שחרורו לחופשי, הוטלו על פולארד מגבלות שונות, ביניהן: איסור לעזוב את שטח ארה"ב ואיסור להעניק ראיונות.
ראש הקמפיין לשחרורו של פולארד, אפי להב, אמר באותו יום כי מדובר ביום "חמוץ מתוק". לדבריו, "פולארד סבל בכלא 10,956 ימים שחורים". הוא הוסיף כי פולארד נכנס לכלא כאדם צעיר ועוזב אותו כ"אדם חולה בן 61". ההערכה היא שאחת הסיבות לכך שהאמריקאים אסרו על פולארד להגיע לישראל היא החשש שיתקבל בישראל כגיבור.
במשך ימים ארוכים שררה תחושת פחד ברחובות תל אביב, מהחשש שמלחם עדיין נמצא בעיר, חמוש ומסוכן לציבור. כוננות המשטרה הייתה בשיא וחיפושים אחריו נערכו בשכונות צפון העיר, במקביל לחיפושים בכפרו בואדי ערה. בימים אלה נמנעו הורים רבים מלשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך וכוחות משטרה רבים נראו בעיר.
שבוע בדיוק לאחר הפיגוע, הצליחו כוחות המשטרה לסגור מעגל על מלחם, שהתבצר במבנה נטוש בכפרו, וירו בו למוות לאחר שפתח באש לעבר הכוחות. מחקירת השב"כ עלה שמלחם ביצע את הפיגוע לבדו, ככל הנראה בהשראת דאעש. בשבוע שלאחר הפיגוע, הסתייע מלחם בשלושה בני אדם שעזרו לו להסתתר במבנה הנטוש. נגד השלושה הוגשו כתבי אישום בעבירות של סיוע לטרור לאחר מעשה.
כחודש לאחר הפיגוע, דווח כי עוד באותו היום של מסע הרצח, צעירות שעלו בתל אביב על אוטובוס בקו 826 נתקלו לתדהמתן במחבל שעלה על האוטובוס בדרכו חזרה לואדי ערה. באמצעות מעסיקם, אלה פנו למוקד המשטרה והופנו למוקד 110, מה שנראה כמו מחדל משטרתי שיכול היה אולי לחסוך את הכוננות האדירה בתל אביב ואת תחושת הפחד בעיר, עם ההבנה שמלחם עשה את דרכו צפונה עוד באותו יום, מיד לאחר הפיגוע שביצע.
מנכ"ל "אם תרצו", מתן פלג, הסביר את הצעד הפרובוקטיבי ואמר כי "בכל פעם שנבחרי ציבור במדינת ישראל מנסים לממש את המשימה שהוטלה עליהם על ידי העם באופן הדמוקרטי והלגיטימי ביותר, אנו נתקלים במסע הכפשה אוטומטי מצד 'אנשי תרבות' המנסים לצייר עצמם כנאורים, מתקדמים וכ'יודעים טוב יותר'. היות וחלה על הציבור הזכות המלאה לדעת את הפרטים הללו, נפרסם עשרות שמות של 'אנשי תרבות' החברים בארגונים שתולים למיניהם. אנחנו לא נאפשר לארגונים שתולים לזרות חול בעיני הציבור".
הצעד גרר סערה וטענות לשיסוי בין ימין לשמאל בישראל. לאחר שספג ביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית, התנצל פלג בפוסט כשכתב והסביר: "טעינו, העלנו פוסט שגוי בנושא מאוד חשוב ומהותי ודווקא מתוך כך היינו צריכים להקפיד הרבה יותר. לא היה 'קמפיין', ולא היו אמירות על 'בוגדים' שהדביקו לנו בתקשורת ומעולם לא אמרנו". יחד עם זאת, הכרזה עם רשימת האמנים ואנשי הרוח ה'מסומנים' נותרה ברשת.
הירי החריג צולם והופץ על-ידי ארגון 'בצלם' ועורר סערה גדולה. בצה"ל טענו אז, כי עוד לפני פרסום תיעוד הירי, הכירו את האירוע ופתחו בתחקיר מבצעי שלו. בחקירת מצ"ח שנפתחה, אזריה הואשם תחילה ברצח, סעיף שבהמשך הומר להריגה.
הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, אמר עוד באותו יום כי "אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל". שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, גינה גם את הירי החריג ואמר: "האירוע בו מתועד חייל צה"ל מגיע לשטח הפיגוע בחברון, יורה במחבל דקות לאחר שכבר נוטרל ושוכב על הקרקע, הוא חמור ביותר ומנוגד באופן מוחלט לערכי צה"ל ולמוסר הלחימה שלו". ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג בתחילה מהאירוע וכינה אותו גם ככזה ש"אינו מייצג את ערכי צה"ל" אך לאחר מספר ימים ריכך את הטון ואף התקשר לאביו של החייל לחזק אותו ולבקש ממנו לסמוך על תוצאות החקירה ועל צה"ל. באותם ימים ולמשך תקופה ארוכה נפתח בארץ דיון ציבורי רחב סביב הנושא והרוחות – סערו.
משפטו של אזריה נמשך גם בימים אלו ומסוקר בהרחבה בכל אמצעי התקשורת, עדות לעוצמתו והשלכתו של האירוע על החברה הישראלית, דבר שהתבטא גם בטלטלות פוליטיות שקרו בחודשים שאחריו.
עוד הוסיף גולן: "אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, מלעורר חרדות ומלהלך אימים. מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו לעקור מתוכנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש לאומי".
בדבריו התייחס גם לסוגיית טוהר הנשק שעלתה בעקבות פרשת 'החייל היורה' ואמר: "חריגות בשימוש בנשק קרו בצה"ל מאז הקמתו. גאוותו של צהל נסובה סביב יכולתנו לתחקר וליטול אחריות מלאה על הטוב אך גם על הרע והפסול. לא הצטדקנו, לא כיסינו ולא טייחנו".
דברים אלו של גולן יצרו מהומה גדולה וגררו תגובות רבות במערכת הפוליטית ובחברה הישראלית. למחרת הודיע גולן כי "לא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לגרמניה הנאצית או למתוח ביקורת על הדרג המדיני. צה"ל הוא צבא מוסרי ששומר על טוהר הנשק וכבוד האדם". ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את אמירתו הראשונה של גולן, ואמר כי היא גורמת לזילות השואה. השר נפתלי בנט הגיב גם לדבריו וכתב: "הוא שגה ועליו לתקן מיד, לפני שמכחישי השואה ישוו את חיילינו לנאצים בהכשר מגבוה". לעומתם, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג גיבה את גולן ומסר כי "סגן הרמטכ"ל הוא מפקד אמיץ. המופרעים שיתחילו לצרוח עכשיו נגדו צריכים לדעת: כך נשמעים מוסר ואחריות".
חילופי התגובות בין נתניהו ליעלון סביב אירוע הירי במחבל המנוטרל וסביב דבריו של אלוף יאיר גולן, הגיעו לשיא חדש של מחלוקת ואף גררו דרמה פוליטית של ממש. בימים אלו נתניהו ניסה בכל הכוח להרחיב את ממשלתו הצרה וניהל משא ומתן במקביל עם יצחק הרצוג ועם אביגדור ליברמן על צירוף אפשרי של אחת מסיעותיהם.
במסיבת העיתונאים שכינס שר הביטחון היוצא, בה הודיע על התפטרותו, מתח יעלון ביקורת חריפה על התנהלות נתניהו וטען כי איבד את אמונו בראש הממשלה. "מצאתי עצמי לאחרונה במחלוקות קשות בסוגיות ערכיות ומקצועיות עם ראש הממשלה", אמר במסיבת העיתונאים. "לדאבון הלב, פוליטיקאים בכירים במדינה בחרו בדרך של שיסוי והפרדה בין חלקי החברה הישראלית, במקום לאחד ולחבר", הוסיף יעלון, "תפקידה של מנהיגות הוא להוביל באופן ערכי על פי מצפן ולא להסכים לשיח מופקר וחסר אחריות".
עוד הדגיש יעלון כי אין לו כל כוונה לעזוב לצמיתות את החיים הציבוריים. "בעתיד אשוב להתמודד על ההנהגה הלאומית של ישראל", אמר.
51.9% מהמצביעים בחרו בעד היציאה מהאיחוד האירופי, לעומת 48.1% שהעדיפו להישאר. התוצאות הדרמטיות של משאל העם הכריעו: ניצחון ל'ברקסיט' – בריטניה צפויה לצאת מהאיחוד האירופי.
מעט אחרי חצות השתלטו חיילים מורדים על בנייני הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, TRT, וכפו על השדרנית להקריא את הצהרתם, לפיה בוצעה במדינה הפיכה צבאית וקם בטורקיה ממשל צבאי זמני. "שלטון החוק הדמוקרטי והחילוני נשחק על ידי הממשלה הנוכחית. הכוחות המזוינים של טורקיה השתלטו לחלוטין על ניהול המדינה על מנת להשיב את הסדר החוקתי, את זכויות וחירויות האדם, את שלטון החוק, ואת הביטחון הכללי שנפגע", נמסר בהצהרה.
במהלך הלילה קרא ארדואן לאזרחי טורקיה לצאת לרחובות, זאת במטרה למנוע את ההפיכה. לאחר כיממה של כאוס במדינה, שבמהלכו נהרגו מאות אנשים הצליח ארדואן להשתלט על ניסיון ההפיכה ולמנוע אותו. בימים שלאחר מכן, עוכבו לחקירה כ-16 אלף בני אדם, כלי תקשורת רבים נסגרו על ידי ארדואן ועשרות אלפי פקידים ושופטים פוטרו.
לאחר זכייתה אמרה ג'רבי: "אני גאה להיות עם המדליה על הצוואר. יש כל כך הרבה אנשים שאני צריכה להודות להם. הייתה תקופה לא קלה, היה יום לא פשוט והכל התכנס לכמה שעות בודדות. הגשמתי חלום אישי שכל עם ישראל חווה. אני גאה לייצג את ישראל ואני מאוד מעריכה את כל הישראלים שהגיעו לפה. זה מטורף, אני עדיין לא מעכלת את זה. לא הספקתי להיות רגע אחד עם עצמי". כשחזרו לישראל, מאות בני אדם הגיעו לנתב"ג וערכו להם קבלת פנים חגיגית במקום.
בשבוע האחרון נפרדה בכאב מדינת ישראל מאחד המנהיגים הגדולים בתולדותיה - נשיאה התשיעי וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס ז"ל. רבות נאמר על האיש, אחרון דור המייסדים, שהיה סמל לאופטימיות, לחשיבה על העתיד ולתקווה. דרכו של פרס הייתה שזורה בדרכה של מדינת ישראל והוא נוכח בה בכל צומת החל מימי הקמתה ועד לימיו האחרונים.
במסע הלוויתו של פרס, שהלך לעולמו בגיל 93, השתתפו עשרות מנהיגים מרחבי העולם שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון והמחישו את גודל ההערכה שלה זכה פרס גם בקרב אומות העולם.
התרעות פיקוד העורף