לאחר העצרת, ותיקי הפלמ"ח ובני דור ההמשך יצאו בשיירת מכוניות משער הגיא לעבר משטרת לטרון לתצפית לעבר המשלטים בהם ניהלו בתש"ח קרבות עקובים מדם. ותיקי חטיבת פלמ"ח הראל טוענים כי אין כל מקום להנציח בשער הגיא את זכרו של רחבעם זאבי (גנדי), שאמנם היה איש פלמ"ח, אך לחם בגזרות אחרות ולא בשער הגיא, בו איבדה חטיבת הראל מאות מלוחמיה במהלך ליווי השיירות ופריצת המצור על ירושלים בתש"ח.
יו"ר עמותת מוזיאון הפלמ"ח, שייקה גביש, הסביר לקראת ההפגנה כי לו ולחבריו אין כל התנגדות לכך שגנדי יונצח בכל מקום אחר בארץ אך לא במקום שההנצחה בו צריכה להיות מוקדשת ללוחמים שלחמו בשער הגיא ובדרך אל ירושלים ואף איבדו בקרבות רבים מחבריהם. במקביל עשו ותיקי הפלמ"ח ניסיון לשכנע את בני משפחתו של גנדי לוותר מרצונם על הניסיון להנציח אותו בשער הגיא. הם פנו לבני המשפחה באמצעות ח"כ לשעבר משה (מוסה) פלד מקיבוץ בית השיטה, אך לדבריהם נענו בשלילה.
ההחלטה להנציח את רחבעם זאבי במתחם החאן בשער הגיא התקבלה על ידי הממשלה עוד באוקטובר 2011. ראשי עמותות הפלמ"ח פנו כבר אז במכתב למזכירות הממשלה וביקשו לבטל את ההחלטה אך נתקלו בסירוב. בשל כך, הם החליטו לפנות בעניין זה גם אל נשיא המדינה ראובן ריבלין וביקשו להפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להביא לסיום הפרשה. "לא רצוי שוותיקי הפלמ"ח ינהלו מאבק נגד משפחתו של מי שהיה לוחם פלמ"ח בעצמו ולוחם בצה"ל", אמרו בעמותת דור ההמשך. כמה מהדמויות המרכזיות במאבק וביניהן משורר הפלמ"ח חיים גורי שוקלים אף לפתוח בשביתת רעב באתר שער הגיא אם יוחלט על החרפת המאבק.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין עם חיים גורי משורר הפלמ"ח בשער הגיא: "החלטת הממשלה בדבר קריאת חאן שער הגיא על שמו של גנדי ז״ל חייבת להתבטל. החאן צריך להיקרא על שם הלוחמים שדמם ודמעותיהם טבולים באדמת שער הגיא, באב אל וואד. כששומעים את סיפורי הלוחמים הותיקים, אלופים כמו צביקה זמיר עמוס חורב ולוחמים נוספים, אשר ראו 531 לוחמים נופלים בדרך לירושלים, מבינים שאי אפשר להותיר בצידי הדרך את זכר הנופלים".
ח"כ בר לב תמך גם הוא במפגינים: "הקמת אתר מורשת לרחבעם זאבי ז"ל בשער הגיא חוטאת לאמתי ההיסטורית ויש בה כדי לבטל את תרומתם וגבורתם הגדולה של לוחמי הפלמ"ח וחטיבת הראל בהובלת הלחימה על פתיחת הדרך לירושלים. ראוי כי האתר יוקדש להנצחת זכרם של לוחמי החטיבה ומורשתם, הקשורים במקום בקשר של דמים".
עוד נכתב במכתב: "באב אל וואד, שער הגיא, והקרב על פריצת ירושלים הם מהסמלים הבולטים ביותר של התקומה היהודית בארץ ישראל, של מדינת ישראל הצעירה ושל מורשת הקרב של הפלמ"ח. רבים ורבות חירפו שם את נפשם. הלוחמים נשאו את הקרבות הקשים עוד שנים רבות. רחבעם זאבי ז"ל לא היה אחד מהם. קריאת האתר על שמו פוגעת פגיעה קשה בלוחמי הפלמ"ח שכן לחמו שם ובוודאי בזכרם של אלה שנפלו שם".