בשם האב והסב: נכדתו של ז'בוטינסקי חושפת סיפורים מהעבר

מצד אחד, הסב, מייסד התנועה הרוויזיוניסטית והאב הרוחני של מפלגת הליכוד. מצד שני, האב, הפוליטיקאי הלא ממומש שהתקוטט עם בגין. ד"ר קרני רובין־ז'בוטינסקי מספרת על החיים במשפחה הפוליטית

יעקב בר-און צילום: ללא
ד"ר קרני רובין־ז'בוטינסקי
ד"ר קרני רובין־ז'בוטינסקי | צילום: מירי צחי
2
גלריה

המורשת מתקיימת, אבל היא איננה נחלת הכלל. כשד"ר רובין, פסיכיאטרית במקצועה, נשאלת אם הליכוד, המפלגה שמתהדרת בהילתו של סבה הנערץ, נושאת ברמה את מורשתו, היא משיבה בזהירות: "לפי דעתם של הפעילים שלה - כן, אם כי אני לא בטוחה שכולם מתמצאים במשנתו".

המדינאי הדגול ואיש הרוח זאב ז'בוטינסקי נולד ב־1880 באודסה שברוסיה של אז ונפטר מהתקף לב בגלות בניו יורק, והוא כמעט בן 60. שלוש שנים לאחר מותו, נולדה שם נכדתו. מבחינתה, מקום הלידה שלה חסר משמעות. אם שואלים את רובין אם היא מרגישה אמריקאית, היא מצטמררת.

לאות כבוד לסבה, היא נקראה עם הגיחה לעולם קרני-זאבה. זאבה, שמן של לא מעטות מבנות התנועה הרוויזיוניסטית, היה לגביה תמיד השם השני, הדחוי יש לומר, שבתעודות. "מעולם לא השתמשתי בשם זאבה. בהיותי בת 10 נולד אחי זאב, וזה היה נראה לי מיותר לחלוטין ונשמע לי נורא אפילו בתור שם שני בתעודת הזהות. לפני שנה וחצי, כשניגשתי למשרד הפנים כדי להוציא דרכון חדש ואגב כך גם תעודת זהות חדשה, ביקשתי שיורידו את התוספת".

ב־1945, בהיותה בת שנתיים וחצי, עלתה לראשונה ארצה עם משפחתה. אולי יש סמליות בכך שהזיכרון הראשון שלה מאז הוא מהפיצוץ המהדהד של מלון "המלך דוד" בירושלים בידי לוחמי האצ"ל, ממשיכי דרכו של סבה. "הלכתי ברחוב עם העוזרת שלנו, ולפתע נשמע פיצוץ אדיר", היא דולה רגע אחד מנבכי הזיכרון, "נרוץ מהר הביתה, תכף יהיה עוצר', אמרה העוזרת".

מאותה תקופה היא זוכרת גם את המפגש המחודש עם אביה, ערי ז'בוטינסקי, שאותו לא ראתה מגיל שנה בשל שהייתו בנכר. "פתאום בא מישהו שלא הכרתי וכאילו גזל ממני את אמא שלי, שעד אז הייתה איתי כל הזמן", היא משחזרת, "כדי לקרב אותי אליו, היה מושיב אותי על ברכיו, מוליך את ידי על שפמו ואומר: 'פוי, שפם!' אחרי כמה ימים, כשתפסתי את העניין, אמרתי לו: 'לא פוי; מותק שפם'. בכך הבין שקיבלתי אותו".

לדבריה, רק בהיותה בת 10 וחצי, לאחר לא מעט תהפוכות שבהן התנסתה משפחתה, התוודעה לראשונה לכך שסבה היה איש חשוב. "אז, כשכבר למדתי בריאלי בחיפה, זה קרה לי. ברגע של משובה משכתי לילדה מהכיתה בצמות. הילדה אמרה לי: 'את מרשה לעצמך לעשות דברים כאלה כי את ז'בוטינסקי'. באתי הביתה בתימהון גדול ושאלתי את ההורים מה זה צריך להביע. אז הם סיפרו לי עליו".

ילדותה של רובין הייתה גדושת טלטלות. אביה, ערי, מראשי בית"ר, נאסר על ידי הבריטים - ופעילותו התנהלה בין ארצות הברית, צרפת וטורקיה. כשקמה מדינת ישראל, הבין שזה הזמן להעלות ארצה את משפחתו שנית.

אמא אביבה, קרני, וערי ז'בוטינסקי. צילום: רפרודוקציה, מירי צחי
אמא אביבה, קרני, וערי ז'בוטינסקי. צילום: רפרודוקציה, מירי צחי | אמא אביבה, קרני, וערי ז'בוטינסקי. צילום: רפרודוקציה, מירי צחי

הבן ערי ז'בוטינסקי, מהנדס חשמל ופרופסור למתמטיקה בטכניון, נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפלגת חרות ונפלט ממנה לאחר כהונה קצרת־ימים. "החלקתי על בננה פוליטית ועפתי החוצה', כך תיאר אבא את מה שקרה לו שם", מספרת רובין. לפי עדות אחרת, אגב, נשמע ז'בוטינסקי אומר בשפתו השובבה "התגלצ'תי" ולא "התחלקתי".

ההרפתקה הפוליטית עברה על המשפחה כרוח סערה. "אמא שלי (אביבה לבית קוגון הייתה מיקרוביולוגית במקצועה - יב"א) הפכה ממפא"יניקית לאוהדת שרופה של בגין, בעוד אבא לא הפסיק לריב איתו", מעידה רובין. "זה לא עבר בשקט בבית".

"הם רבו על נושאים כמו הפרדת הדת מהמדינה וביטול הממשל הצבאי. אבא צידד בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי ואילו בגין, שדאג לקופת החולים של הסתדרות העובדים הלאומית, התנגד לכך, בדומה לבן־גוריון, שדאג לקופת החולים של הסתדרות העובדים הכללית. אבא דגל גם בשינוי שיטת הבחירות מתוך טענה שאם ימשיכו להיות כאן בחירות יחסיות, זה ינציח את ריבוי המפלגות. מעניין שגם כאן התנגדו בגין ובן־גוריון כאיש אחד להצעה שלו, אם כי בן־גוריון שינה בהמשך את דעתו לכיוון שלו.

"ועוד משהו. כשסיעת חרות החליטה להחרים קבלת פנים שערך ראש הממשלה בן־גוריון לנבחרי הכנסת הראשונה, הלכו לשם אבא וחברו קוק. למעשה, מראשית הכהונה שלהם הם הפגינו קו עצמאי. כך הם התנגדו לשינוי שם האספה המכוננת לכנסת, באומרם שזה יביא לכך שדורות לא תהיה כאן חוקה. אנחנו יודעים היכן עומד היום עניין החוקה".

"בגין התפוצץ מהסיפור הזה וקרא לי לשיחה. הוא התמרמר בה על כך שבתור הנכדה אני מפנה לו עורף. אז אמרתי לו: 'אתה מוכן לסלוח לאויבים שלך, אבל לאנשיך אתה בכלל לא מוכן לוותר'. באותה שיחה היה לנו ויכוח מר על שמואל תמיר, עוד אחד שחרות לא יכלה להכילו".

קרני רובין־ז'בוטינסקי הסתדרה מצוין כנושאת השם ז'בוטינסקי בבית הספר הריאלי בחיפה, וזאת מסיבה פשוטה: כמעט מעולם לא קראו לה בשם זה. "כשהיו קוראים לתלמידים בכיתה בשמות המשפחה, לי היו קוראים קרני", היא מספרת, "מכיוון שהייתה תלמידה ששם משפחתה היה כך, כשהיו קוראים 'קרני!', שתינו היינו קמות".

"ואם כבר מדברים על הומור, הרי משהו שהתחיל ברצינות. לאחר שאבא פעל למען תושבי השכונות בחיפה, כשפרצו ביולי 1959 המהומות בשכונת ואדי סאליב, הגיעו אלינו המארגנים שלהן פתאום בשעת ערב מאוחרת. הם ישבו אצלנו וישבו, עד שאבא הבין שהם פחדו לחזור הביתה מחשש שיאסרו אותם. אז הוא התקשר למי שהתקשר, ובעקבות שיחה זו הם חזרו הביתה בשמחה ובששון. למחרת, כשראש העירייה אבא חושי מחה על התערבותו, הוא השיב לו: 'אם היית אבא אמיתי, הם היו באים אליך לעת צרה".

בהקשר זה אפשר לצטט מדברי ערי ז'בוטינסקי בספרו "אבי זאב ז'בוטינסקי": "יש לשחרר את העם מכפייתם של חוקים דתיים (ולשחרר אגב כך גם את הדת מתלותה ברשות ממלכתית). המצב הנוכחי, שבו הרבנות מנסה למחוק כליל את היהדות הרפורמית ואת היהדות החופשית, מביא לפירוד בעם ומקרב אותנו בארץ למצב של מלחמת אחים".

בספר הוא קבל גם על שהכניסו לתוכנית הלימודים מקצועות כמו תודעה יהודית - הוא ראה בהם "תולדה של מיני געגועים אל סיר הבשר של הגלות". תחת לספר לתלמידים על טוביה החולב, יש ללמדם טופולוגיה (ממקצועות המתמטיקה), סבר וחזה את הקמת האוניברסיטה בנגב.

רובין־ ז'בוטינסקי, הבת והנכדה, לא שירתה בצבא העברי, שסבה כה נכסף אליו וכה הטיף לו. "מסיבה בריאותית דחו את השירות שלי שוב ושוב עד שוויתרו לי", היא מספרת, "כנראה, עד סוף ימַי אמשיך להתבייש בזה, אבל לא היה מה לעשות".

"מניו יורק המראנו לפריז, שם עשה ראש הממשלה אשכול ביקור ממלכתי. היה לו נוח לקבל את הארונות שם, הרחק מהמתנגדים בארץ להחלטה שלו. הארונות הוצבו בנמל התעופה על שטיח אדום בהאנגר גדול, ריק ממטוסים. ראש הממשלה לחץ את ידי הורי והלך הלאה. בארץ היו למסע הארונות כמה תחנות בדרך ללוויה הממלכתית בהר הרצל; המונים יצאו לרחובות לקבל את סבא וסבתא. קוריוז נרשם בכיכר הרברט סמואל, בטיילת בתל אביב; שעה שההמונים עברו שם על פני הארונות, אותנו שיכנו באיזה מלון מפוקפק, שחלונותיו פנו לכיכר. לי בדיוק ציפתה באוניברסיטה בחינה על ג'וקים. הבנתי שאם לא אלמד לבחינה בכתב תוך כדי המהומה שבחוץ, לעולם לא אצליח לעבור את הבחינה בעל פה".

"ובאותו הקשר. אבא היה נפעם מהחזרה לשטחי המולדת במלחמת ששת הימים - דבר שהביאו להיות ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. ואז, שנתיים אחרי המלחמה, כשחזר מהרצאה על האימפריאליזם הערבי לפני חיילים בסיני, הוא אמר בהתלהבות: 'יש לנו דור חדש, גזע חדש'. כמה שעות אחרי זה הוא מת משטף דם במוח".

רובין, שבצעירותה התלוותה לא אחת לאביה בהרצאותיו, לא פנתה לפוליטיקה. ב־1972 נישאה לאסיר ציון המשוחרר אנטולי רובין, מורה לחינוך גופני רפואי. הם הורים לשניים - ערי (41, איש מחשבים) ותמי (39, אשת שיווק). כמותה, גם שני ילדיהם לא פנו לפוליטיקה. השושלת נעצרה.

תגיות:
הליכוד
/
זאב ז'בוטינסקי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף