אומנם בכנסת הנוכחית יש 33 נשים - יותר מרבע מחבריה - אך מצב הנשים במדינה רחוק מלהיות מזהיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014 היו 32.2% מכלל המנהלים נשים, וההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,439 שקל לעומת 11,114 שקל - הכנסתו של גבר שכיר. הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 33.1%. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית הייתה 6,847 שקל (8% פחות משל אישה שכירה) ושל גבר עצמאי - 12,454 שקל (10.8% יותר משל גבר שכיר).
מנגד, בתחום החינוך המצב נראה ורוד יותר. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014 היו שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: 68% לעומת 55% בהתאמה. לפי נתוני המל"ג, בשנת תשע"ו עמד שיעור הנשים על כ-58% מכלל הסטודנטים. שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון עמד על 58% מכלל הסטודנטים, בתואר השני - על 62% מכלל הסטודנטים ובתואר השלישי - על 53%. תחומי הלימוד שבהם נמצאו שיעורי הנשים הגבוהים ביותר היו מקצועות עזר רפואיים (82.7%) וחינוך והכשרה להוראה (80.6%).
זאת ועוד, לפי דוח הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה משנת 2015, נכון לשנת תשע"ג, נשים היוו 29% בלבד מהסגל האקדמי באוניברסיטאות. נכון לשנת תשע"ה, שיעור הנשים מכלל נשיאי המכללות והאוניברסיטאות עמד על 14%, שיעור הנשים מכלל הרקטורים עמד על 28% ושיעור הנשים מכלל המנכ"לים במוסדות להשכלה גבוהה עמד על 9%.
פרופ' כרמי, פרופ' תמיר, פרופ' רוזה אזהרי, נשיאת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה, ופרופ' דליה מור, סגנית נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו, היו רוצות לראות נשים רבות יותר שמאיישות תפקידי מפתח בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה. "מעולם לא התכוונתי להגיע לתפקיד הנשיאה", מספרת פרופ' כרמי, שפועלת רבות למען קידום נשים במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), כחברה בוועדה לקידום וייצוג נשים וכראשת צוות משימה בהסתדרות הרפואית לבדיקת מעמד הנשים ברפואה. “הייתי אחרי חמש שנים כדקאן הפקולטה למדעי הבריאות ורציתי לחזור לעבודה הרפואית, לקליניקה, למחקר שלי. אך אז עלה הנושא של נשיאות האוניברסיטה על הפרק. נדרש לי קצת זמן להחליט, וכעת אני חווה חוויה אדירה ונדירה. עברתי כברת דרך מפרכת, אבל באמת יוצאת דופן".
פרופ' מור נכנסה לתפקידה כסגנית נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו לפני כשנה וחצי. "עשיתי מה שנשים ממעטות לעשות - העזתי ופניתי", היא מספרת כעת. "כל המחקרים מראים שכאשר לנשים אין כל הכישורים החד-משמעיים לענות על מכרז הן לא פונות, ואילו גברים שיש להם רק 80% ממה שיש במכרז - כן יפנו. אמרתי לעצמי: 'את מכירה את המחקרים, אז בואי תוכיחי אחרת'. לשמחתי, האנשים שהיו צריכים לשפוט אם אני יכולה להתאים לתפקיד חשבו שאני מתאימה".
פרופ' אזהרי מצדה נכנסה לתפקיד נשיאת מכללת עזריאלי בחודש שעבר. איתה מונו פרופ' תמר רז-נחום לסגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים ושלומציון לולו למנכ"לית ולסגנית נשיאת המכללה. "אם אלה היו שלושה גברים, אף אחד לא היה עושה מזה סיפור", אומרת פרופ' אזהרי. "כל אחת הגיעה לאן שהגיעה בזכות כישוריה. יש להן רקע מרשים מאוד ומוכח, והן הגיעו לתפקיד בגלל העשייה שלהן ולא משום שהן נשים".
לדברי פרופ' אזהרי, בעלת דוקטורט בהנדסה ביו־רפואית מהטכניון ופוסט־דוקטורט מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, היא לא היססה להגיש את מועמדותה לתפקיד הנשיאה. "כששמעתי שמחפשים נשיא, זה נשמע לי תפקיד חשוב ואטרקטיבי", היא מספרת. "אני חושבת שזה תפקיד שדרכו אפשר להשפיע הרבה - לא רק בתחום ההשכלה הגבוהה, אלא גם מעבר".
"מאחר שאני בתחום ההנדסה, חשוב לי מאוד להעביר מסר לבנות: לימודי ההנדסה הם לא רק לבנים. נשים יכולות להשתלב בעולם האקדמיה ובתעשייה גם בתחומים שנחשבים גבריים. במיוחד היום, כשהתעשייה היא תעשיית הייטק, ולא נדרשים כישורים פיזיים יוצאי דופן לנושא הזה. צריך להתחיל את החינוך לכך כבר בבתי הספר היסודיים - לא לעשות סטריאוטיפיזציה של מקצועות, אלא לפתח הבנה שהכל פתוח ושאפשר לעשות הכל. עדיין לא הגענו לנקודה שבה מובן מאליו שבחורה בוחרת הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. מספר הסטודנטיות בלימודי הנדסה עדיין קטן. אומנם יש מגמת עלייה, אבל זה לא מספיק".
"אחד התהליכים שמתרחשים היום בחברה הוא שהאקדמיה מקבלת לתוכה יותר ויותר נשים", מוסיפה פרופ' מור. "רוב הסטודנטים היום הם סטודנטיות, ולכן לאט-לאט גם הזדמנויות הקידום והשכר של נשים ישתפרו. המצב משתפר, אבל הקצב הוא אטי מדי".