מומחה: "בתקופה זו ישראל בתחום השגיאה הסטטיסטית לרעידת אדמה"

עוד הוא הוסיף והסביר: "תנועה של הלוחות שאיטליה נמצאת עליהם, לא תגרום לרעידת אדמה כאן. אבל הכל קשור אחד בשני ואנחנו מכירים את ההיסטוריה שלנו והידע שלנו על עוצמת התנועה היחסית שבין שני הלוחות שאנחנו יושבים עליהם, הלוח הערבי, שממזרח לבקע הסורי-אפריקני, והמיקרו-לוח של ישראל וסיני ממערב. הם נעים באופן יחסי אחד מול השני בעוצמה ממוצעת של 5-6 מילימטר בשנה. התנועה היא באמצעות פולסים שמתבטאים ברעידות אדמה. כל רעידה חזקה יוצרת את המשך התנועה הזו".

"השאלה המרכזית היא לא אם תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל, אלא מתי", ציין ד"ר אבני, "ביולי הקרוב נציין 90 שנה בדיוק לרעידת האדמה ההרסנית האחרונה שהייתה בארץ, ביולי 1927. בשנה הקרובה, נציין גם 180 שנה לרעידת האדמה שהתרחשה ב-1837 והרסה את העיר צפת. אם לוקחים את ההיסטוריה עוד לאחור, רואים שהתנועה היחסית הזו בין הלוחות, שלאורך הבקע הסורי-אפריקאי, מייצרת הרבה רעידות אדמה, בממוצע גס מאוד, אחת ל-100 שנה. אז עברו 90 שנה מהרעידה ההרסנית האחרונה, ואנחנו בתחום השגיאה הסטטיסטית של הרעידה הבאה. הרי עברו 90 שנה בין 1837 ל-1927, עברו פחות מ-90 שנה בין 1759 אז התקיימה הרעידה שקדמה ל-1837, והיא הייתה בבקעת הלבנון והשפיעה כמובן על צפת וכל אזור הגליל. אפשר להתכונן לרעידת האדמה שתבוא, והממשלה מתכוננת, היא רק לא עושה את זה בקצב המספיק".

בן עמי שאל האם בימים אלה יש יותר רעידות מבעבר. ד"ר אבני השיב: "אולי יש תחושה שעכשיו יש יותר רעידות אדמה מפעם, אבל האמת שזה לא נכון. התחושה מושפעת מהזיכרון שלנו. סטטיסטית, כדור הארץ נוהג בצורה די שיטתית. רק בדיעבד אנחנו יכולים לדעת אם כרגע אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה עם פעילות מוגברת. אם אנחנו בודקים את אלפיים השנים האחרונות, אז נכון שיש תקופות עם פעילות רבה יותר ויש תקופות עם פעילות נמוכה יותר, אבל נדע זאת רק בדיעבד. אם בודקים את מאה השנים האחרונות, אז למשל תחילת המאה, עם הרעידה ההרסנית בסן פרנסיסקו, שקרתה ב-1906, באמת זו הייתה תקופה עם יותר רעידות אדמה. עכשיו אנחנו בתקופה בינונית, יחסית לאמצע המאה הקודמת, שהייתה יחסית חלשה".