בליל חמישי האחרון דווח אירוע חריג בחומרתו באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, הגוף המשותף לרשויות המקומיות באזור, האחראי על בקרת האוויר. האיגוד דיווח כי "למשך כחמש שעות" בליל רביעי "נמדדו ערכי תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ובנזן גבוהים מהרגיל בכל האזור" וכי צוותי האיגוד והמשרד להגנת הסביבה עורכים בדיקות "לאיתור הגורמים לכך". מדובר בחומרים מסוכנים לבריאות הציבור, חלקם, כמו בנזן, מסרטנים ודאיים.
חמישה ימים לאחר ההודעה החריגה והבדיקות האמורות טרם פורסמו הממצאים. לאחר פניית "מעריב-השבוע" נטען מאיגוד ערים חיפה להגנת הסביבה: "לא נמצאו חריגות, הדיווח היה על ערכים גבוהים שלאחר הבדיקות התברר כי לא חרגו מהתקנים". על ההבדל הסמנטי בין חריגות לערכים גבוהים ולירידה הפתאומית מחריפות הדיווח הראשוני עד להקטנת הממצאים הסופיים, אפשר רק לתהות מתשובת האיגוד. גם בהנחה שהחומרים המסוכנים לא חרגו מהתקן נשאלת השאלה מה היה מקור הזיהום, שכן גם עלייה כזאת מחייבת את איתור הגורם האחראי, כפי שציין זאת האיגוד עצמו בדיווח יממה תמימה לאחר הממצאים הראשונים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי ביום רביעי אומנם "חלה עלייה בריכוזי המזהמים באזור חיפה בשעות הערב המאוחרות, אך בבדיקה שערכנו בתחנות הניטור נמצא כי לא נרשמו חריגות מהערכים המחמירים של המשרד". עלייה בריכוזי המזהמים, גם אם אין משמעה חריגה מהתקן, משמעה שהייתה פעילות חריגה, מאחר שגם לעלייה שנמדדה חייב להיות הסבר. ההסבר טרם ניתן.
למי צריך להאמין?
הרשויות נסוגו מההודעה החריפה על "כל רחבי האזור" לממצאים נקודתיים. לדוגמה, אשר לבנזן, חומר מסרטן ומסוכן ביותר שמקורו הוודאי הוא בתעשייה, מנתוני בדיקת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הריכוז המרבי של בנזן בליל החריגה הגיע בשכונת קריית בנימין בקריית אתא, שצופה לאזור התעשיות הכימיות, ל"רף הגבוה שמותר על פי הערכים שקבע המשרד", אבל לא עבר אותו. כך על פי המשרד להגנת הסביבה, בעוד על פי התגובה שקיבלנו מאיגוד ערים חיפה, "נצפו עליות בכמה מזהמים, אך בערכים נמוכים משמעותית מהתקן".
מכל הדברים הללו עולה שוב ושוב עניין מטריד מאוד: גורם אחד מודה שהייתה חריגה של חומר מסרטן שהגיעה לרף הגבוה ביותר המותר, בעוד גורם שני מדבר על ערכים "נמוכים משמעותית מהתקן" ומדובר בשני גורמים שפועלים יחד כרגולטור. אז למי בדיוק צריך להאמין? בכירי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה להגנת הסביבה, כמו אחרים במערכות השלטוניות, מכחישים זה שנים את טענות ארגוני הסביבה לקשר של שתיקה בין גורמים פוליטיים וגורמי מקצוע במערכת הרגולציה על התעשיות הפטרוכימיות לבין בעליהן ומנהליהן.
מדובר ב־26 מפעלים שונים במפרץ חיפה, העיקריים והמסוכנים שבהם נשלטים על ידי קבוצות תעשיינים רבות כוח. הבעיה היא שקשה לקבל הסברים מניחים את הדעת לתופעות שקרו בליל רביעי בשבוע שעבר במפרץ חיפה.
להוציא את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה
בתוך כך בדיון מעקב של ועדת ביקורת המדינה בכנסת חשף אתמול לראשונה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר כי במשרד החל שלב ראשוני מאוד ולא פורמלי של בחינת תהליך ארוך טווח להוצאת התעשיה המזהמת ממפרץ חיפה.
"זיהום האוויר החמור במפרץ חיפה ימשיך לרדת כי אנחנו פועלים, אבל חייבים להודות - הוא לא ירד מעבר לסף מסוים. לכן התחלנו בתהליך ראשוני מאוד של בחינת עצם מיקומם של המפעלים הפטרוכימיים. זה תהליך ארוך מאוד, אבל התחלנו לבדוק את האפשרות לפחות לגבי חלק מהתעשייה במפרץ חיפה", אמר דנציגר.
זאת הפעם הראשונה שגורם ממשלתי כלשהו מדבר בגלוי על עצם האפשרות הזאת. אבל דנציגר מיהר לשפוך מים קרים על הכרזתו ולהדגיש כי מדובר בתהליך שגם אם הממשלה תירתם אליו אורכו המינימלי להתחלה של יישום הוא שבע שנים. יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הבהירה בדיון: "יש כאן עניין לאומי של ביטחון ובריאות הציבור שלא יכול להישאר בגבולות המשרד להגנת הסביבה ומחייב את התגייסות הממשלה כולה. הוועדה לא תניח לנושא הזה".
נציג מבקר המדינה, יובל חיו, חשף בדיון: "סכנות הזיהום במפרץ חיפה נבדקות בחודשים האחרונים במשרדנו. עקב האירועים שהתרחשו לאחרונה הרחבנו את הביקורת וכבר בחודש הבא נוציא טיוטות ראשונות למבוקרים".