שיחה מפתיעה לשובת רעב בגלל התאגיד: "בגלל ביבי הזגזגן"

שי: "אנחנו רוצים לחזק את ידיך לקראת השביתה, מתי אתה מתחיל אותה?"

עמית ליאור: "שביתת הרעב?"

שי: "כן, אמרת שאתה שובת רעב עכשיו, אתה מתחיל".

ליפשיץ: "אתה אוכל הרבה?"

עמית ליאור: "כן, אבל ביבי הזגזגן הזה...".

שי: "מה?"

לאה לב: "יא וואראדי".

עמית ליאור: "...זגזג לי שלושה שבועות, אבל אני הולך לפתוח ביום ראשון".

שי: "יום ראשון אתה הולך לפתוח בשביתת רעב?"

עמית ליאור: "בתענית של יום אחד. כיוון שהעבירו את ההחלטה לשלושה שבועות, אני הולך לשבות רעב ולתת את גופי כשאני...".

שי: "יום אחד??!! זה לא, נו באמת..."

גוטליב: "בסדר, זה גם משהו".

עמית ליאור: "...תקשיב לי טוב, תקשיב לי טוב".

גוטליב: "תקשיב לו טוב, פעם אחת תקשיב לו טוב".

שי: "מה זה יום אחד, אחי?"

עמית ליאור: "תקשיב לי טוב!"

גוטליב: "בבקשה".

שי: "מקשיב לך טוב".

עמית ליאור: "אני פותח ביום ראשון באקט הזה. ואני לא אשבות שלושה שבועות עד שהטמבלים יחליטו. אם הם יגידו לי שמבטלים את הוועדה, אין בעיה".

שי: "מה וועדה? מכרו לך..."

גוטליב: "הם לא יבטלו".

שי: "...רגע רגע, מכרו לך וועדה?"

גוטליב: "אבל הם לא יבטלו".

עמית ליאור: "שכנעת אותי, שכנעת אותי".

שי: "בוועדה קנו אותך? אה, ניתן לך וועדה, מה אתה ילד?"

עמית ליאור: "שכנעת אותי, אני פותח בשביתת רעב".

שי: "מתי?"

עמית ליאור: "ביום ראשון".

שי: "רגע, אבל...".

גוטליב: "אנחנו מתקשרים אליך כל יום לראות מה המצב".

ליפשיץ: "כל שעה. לא, כי זה כל יום, יום אחד רק הוא שובת".

שי: "לא לא, אני שכנעתי אותו".

ליפשיץ: "אה".

עמית ליאור: "אני לא שובת יום אחד, שכנעת אותי. הנה, תראה איזה בן אדם קל לשכנוע אני".

שי: "רגע רגע, אני יכול לצאת בכותרת...".

גוטליב: "אני רוצה שאנשים ילכו עד הסוף והנה הוא הולך עד הסוף".

שי: "אני יכול לצאת בכותרת עכשיו - 'עמית ליאור פותח בשביתת רעב ביום ראשון בלי הגבלת זמן'?"

עמית ליאור: "לא, יש הגבלת זמן, עד שירדו מהאיוולת".

שי: "בסדר, זה ללא הגבלת זמן. כי אם הם לא ירדו מהאיוולת מה תעשה?"

גוטליב: "והם לא ירדו מהאיוולת אז מה תעשה, אתה תמות?"

עמית ליאור: "הם לא ירדו? בואו נראה. אם אנחנו גברים...".

גוטליב: "אתה תמות אבל".

עמית ליאור: "ואם אתם בני אדם אתם תגיעו היום בשמונה בערב".

שי: "לאן?"

עמית ליאור: "ותפגינו איתנו למען הדיקטטורה, נגד הדיקטטורה ולמען הדמוקרטיה".

גוטליב: "אבל זה לא עוזר".

עמית ליאור: "זה יעזור, תפסיקו להגיד את זה. אתם יודעים מה רבי נחמן אמר?"

---

שי: "תגיד, אבל למה אתה חושב...?"

עמית ליאור: "אתה יודע מה רבי נחמן אמר?"

שי: "למה אתה חושב...?"

עמית ליאור: "תקשיב...".

שי: "סליחה רגע, סליחה רגע".

גוטליב: "מה רבי נחמן אמר? רגע, רבי נחמן זה חשוב".

שי: "רבי נחמן לא חשוב מה הוא אמר, עכשיו".

עמית ליאור: "רבי נחמן אמר שני דברים".

שי: "יותר חשוב...".

עמית ליאור: "'אין ייאוש...', תקשיב רגע. 'אין ייאוש בעולם כלל'".

שי: "כן, בסדר".

עמית ליאור: "והשני, 'אלוהים אוהב את התמימים'".

שי: "סבבה. עכשיו תגיד לי למה אתה חושב שהתאגיד יהיה יותר טוב מרשות השידור בעצם?"

עמית ליאור: "תגיד לי, מה אתה עושה צחוק? 14 וועדות לאורך השנים, כולם הלכו עם הראש בקיר...".

שי: "וועדות, וועדות, וועדות, וועדות".

עמית ליאור: "שקט, בואנ'ה, אתה רוצה לדבר או לשמוע אותי?"

שי: "בסוף אנחנו גומרים עם ארגון שביבי ישלוט בו. הרי ביבי רוצה לשלוט בתאגיד, אז מה? מה?"

עמית ליאור: "אתה רוצה לדבר או לשמוע אותי?"

גוטליב: "לשמוע, אבל יש לך עשר שניות".

שי: "אין לי זמן לשמוע, אני מצטער, אבל אני כן רשמתי לי..."

לאה: "אולי נעשה פה איזו שיחת איחוד. 'עניין של זמן', בלגנים. הוא היה המורה שלו".

שי: "ביום ראשון אתה פותח, אנחנו מתקשרים אליך ביום ראשון לוודא שאה פותח בשביתה. יום ראשון".

עמית ליאור: "שמונה בבוקר".

ליפשיץ: "יאללה. מה אתה אוכל לפני זה, עמית, מה אתה אוכל לפני זה?"

עמית ליאור: "מה אני אוכל לפני זה?"