האם פינוי עמונה יעבור ללא אלימות? לא אם מקשיבים לתושבי המאחז. תמר ניזרי, המתגוררת במאחז כ-18 שנה, אמרה הבוקר בגלי צה"ל כי "אם חיילי צה"ל יבואו אני רוצה שיהיו תמונות כל כך כואבות שזה לא יחזור שוב, שלא יגרשו שוב יהודים מאדמתם". ניזרי דיברה בעקבות אישור חוק ההסדרה בוועדת השרים ודחיית בג"ץ את בקשת המדינה לעכב את הפינוי.
"אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי להישאר פה - אלו מחזות שממשלת ימין לא רוצה לראות". לדבריה, "אני אישית לא ארים יד, אבל אני לא אחראית על רבבות החבר'ה שאנחנו אומרים להם להתכונן ליום פקודה".
ניזרי השוותה בראיון בין חיילי צה"ל לחיילים נאצים כשנשאלה על האפשרות של סירוב פקודה מצד חיילים: "גם החיילים של היטלר קיבלו פקודה. אז מה? יש פקודות ויש חוקים והיגיון ומוסר בסיסי".
אתמול דחה בג"ץ את בקשת המדינה לעכב את פינוי עמונה. "כפי שקרה בעבר, התבקשנו 'בדקה התשעים' להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק דין. עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק-דין ייהפכו להמלצה", נכתב בהחלטה.
השופטים נימקו את קביעתם וציינו כי "בקשת המדינה - הנסמכת בעיקרה על שיקולים שכבר 'שוקללו' בפסק הדין המקורי מהווה למעשה ניסיון לשנות את האיזונים שנקבעו בו. זאת לא ניתן לקבל. עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעימו אין להשלים במדינת חוק".
כמו כן נכתב כי ניתן מלכתחילה "פרק זמן ארוך המתחשב בצורך לאפשר לתושבים ולמדינה להיערך כראוי לפינוי". עם זאת, צוין כי "אין לקרוא לתוכו תנאי שלפיו אם לא תימצא בגדרי הזמן שנקבע חלופת מגורים קבועה למחזיקים במסגרת הקהילה, תהא זו עילה לעכב את הפינוי". השופטים הדגישו כי פרק הזמן הארוך לפינוי לא נקבע בחלל ריק והוא משקף את ניסיון העבר, "אשר לימדנו כי המדינה אינה מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא חוקית באזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם".
המדינה ציינה אמנם כי ועדת שרים לענייני חקיקה דנה לאחרונה בהצעת חוק ההסדרה, המבקש לאפשר את הפקעתן של הקרקעות הפרטיות עליהן הוקמו יישובים באזור יהודה ושומרון, אולם, הבהירה כי היועץ המשפטי לממשלה ציין כי יש מניעה משפטית מלקדם את הצעת החוק, ומכל מקום בקשתה להארכת מועד נסמכה כאמור על טעמים אחרים. השופטים הבהירו כי הם אינם מביעים עמדה בעניין הצעת החוק שהוזכרה והכרעתם אינה מושפעת ממנה.