הקשר שבין ילדים והורים באינטרנט הוא תחום שנחקר רבות; היעד המרכזי הוא לבחון אם יש התנהגויות הוריות שיכולות להפחית את רמת החשיפה המסוכנת של ילדים באינטרנט, הכוללת התנהגות אלימה של בני גילם והתנהגות מסוכנת של מבוגרים. במחקר קודם שערך פרופ' מש הוא גילה כי דווקא פיקוח הדוק של הורים על ילדיהם מוביל לעלייה בהתנהגות המסוכנת של הילדים ברשת (מסירת הססמה לאחרים, פתיחת פרופיל פתוח לחלוטין לכולם, ציון גיל שקרי וכיוצא באלה).
במחקר החדש השתתפו 462 הורים שהיו להם חשבונות ברשתות חברתיות ועמם גם ילדיהם. בין היתר התברר, כאמור, כי ילדים שהוריהם היו חברים שלהם ברשתות החברתיות, דיווחו על רמה נמוכה יותר של חשיפה להתנהגויות לא נאותות ולבריונות ברשת - וזאת בהשוואה לילדים שהוריהם לא היו חברים שלהם ברשתות.
המחקר בחן משתנה נוסף: מה קורה כאשר הורים מפקחים על התנהגות ילדיהם ברשת באמצעות תוכנות חסימה מיוחדות, במעקב אחר האתרים שבהם גולשים ילידיהם או בכך שהם אוסרים על ילדיהם לגלוש לאתרים מסוימים. מהתוצאות עלה כי לא רק שפיקוח כזה לא הוריד את רמת החשיפה להתנהגויות בלתי הולמות, אלא הוא אף הגדיל אותה. יודגש כי קשר זה לא נמצא באופן מובהק.
למרות המסקנות, החברות בפייסבוק אינה "תרופת קסם" שפותרת את כל הדאגות. גם ילדים שהוריהם היו חברים שלהם ברשת החברתית שיקרו לגבי גילם או שיתפו את הססמאות שלהם עם חברים, אולם בסך הכל, הם הפחיתו מפעילותם ברשת, דבר שגרם לכך שהם נחשפו פחות להתנהגויות שליליות.
"החברוּת ברשתות החברתיות עם ההורים הוא ככל הנראה צורת תקשורת חדשה בין הורים לילדיהם. ואולם אף שמדובר בחידוש מבחינת צורת התקשורת - התקשורת עצמה מעניקה את אותם היתרונות שיש בכל תקשורת בריאה בין הורים לילדים, ובעיקר את תחושת ההגנה ההורית שגורמת לילדים להפחית באופן ניכר את רמת הפעילות שלהם ברשתות החברתיות", ציין פרופ' מש.
התרעות פיקוד העורף